כנס פוע"ה ממשיך לעורר גלים. בהמשך למאמרה של רחל קרן ותגובתו של הרב מנחם בורנשטיין, מפרסם ארגון קולך מכתב הבהרה בנוגע לעמדותיו הברורות כלפי הכנס:
על מסרים גלויים וסמויים בכנס פוע"ה - מכתב גלוי מנשות קולך
לפני כשבוע פורסמה תגובתו הביקורתית של ארגון קולך, בשמה של רחל קרן, לכנס פוע"ה. כנס זה, שעסק בגוף האשה, בבריאותה ובפריונה, לא איפשר לנשים לקחת בו חלק אקטיבי, לא מעל הבמה וגם לא כמשתתפות בעלות קול בקהל השומעים והמתדיינים. התגובה עוררה את הרב מנחם בורשטיין, ראש המכון, להבהרות משלו. בדרך לא ברורה השתרבב גם שמה של רחל קרן כחותמת נוספת על מכתבו של הרב. ולא היא! כדי להבהיר את הדברים, הנה תגובת קולך - פורום נשים דתיות לדברים:
לארגון קולך - פורום נשים דתיות, עניין רב לערוך דיונים ערכיים, הלכתיים ורפואיים במשותף עם רבני ורופאי מכון פוע"ה, לטובת נשים ואנשים הזקוקים לסיוע בבניית משפחותיהם. אולם שיח זה אינו יכול להתנהל אך ורק מאחורי המחיצה, כאשר האשה מוצגת כאובייקט ולא כאדם. הרב בורשטיין מסביר את הדרתן של הנשים מהדיון בגופן, חייהן וקיומן ואת השתקת קולן כציות לגדרי צניעות. אולם, טיעון זה קשה לקבלו. לא די בכך שהכנס עסק בנשים ככלי להולדה בלבד, ולא כאדם שקולו צריך להישמע בכל נושא ובוודאי במה שקשור בו עצמו, אלא שיח הצניעות מציג את הנשים גם ככלי של פיתוי, אפילו כשאינן מציגות אלא את דעתן והשקפתן. חובתנו להצניע לכת עם הקב"ה צריכה להיות מתורגמת לשיח שבין בני אדם. לא יתכן שנפרש את גדרי הצניעות כך שיאפשרו לאולם מלא גברים לדון בגופה של אשה בפומבי (אם בנידה וכתמים, אם בגניקולוגיה ופריון), אולם לא יאפשרו לדון עמה פנים אל פנים, מתוך שיח של כבוד ושוויון, באותם נושאים ממש.
ועל זאת אנו מתריעות: על אף שהכנס דן בנושאים חשובים רבים ומסייע לזוגות בהבניית חייהם המשותפים, הרי שטמונה בו גם סכנה גדולה לזוגות אלה ולעתידם הזוגי: הצעירים והצעירות לומדים מן הכנס עובדות מעוותות על העולם ומעמדם בו. הם לומדים כי על האשה להיעלם, ולהיאלם - שלא תיראה ולא ישמע קולה! הם לומדים כי שיח תורני ורפואי עם אישה הוא סכנת חטא. אין לצעירים אלה אפשרות להיחשף לדגמי זוגיות אחרים ולהבנות לעצמם עולם אחר בו יש קיום לשיח שוויוני בין איש ואשה, שיח על עניינים שברומו של עולם ועל תורתו של הקב"ה, שיח של תיקון עולם. לזאת אנו מצפות מן הרבנים. זהו המסר הראוי של שלום ואמת שעליו יכולה לחתום רחל קרן וחברותיה בלב שלם.
ולסיום, מצפות אנו כי אדם יימדד על ידי זולתו לא על פי מינו, ואף לא על פי הכובע שעל ראשו (או ראשה, במקרה הזה), אורך שם משפחתו או ייחוסו המשפחתי. כיסוי הראש של אשה אינו עושה את דבריה נכונים יותר או אולי נכונים פחות. זוהי הערכה שגויה ומחפיצה. ערכו של אדם, כל אדם, נמדד במעשיו ובדבריו. יהי רצון שהקב"ה ידבקנו ביצר הטוב ובמעשים טובים ויכוף את יצרנו להשתעבד לו.
ועד תגובות של קולך - פורום נשים דתיות
לעג גדול ליראי ד
במקביל, באתר ישיבת פתח תקווה, תוקף הרב שרלו את ההנחה כי הרצאה של אישה בפני גברים בעייתית מכיוון שהיא גורמת למחשבות לא צנועות: "מבחינה עובדתית, איני מבין מפני מה מתייחסים לנשים כאל איום במישור המיני, אם אישה לבושה כראוי, והיא מרצה עניינית על הנושאים שבהם היא מומחית, ואין היא נוקטת בשפת גוף לא צנועה, אין הדבר צריך לגרום להרהור אצל גברים. גברים יכולים וצריכים להתייחס אל הדברים שהיא אומרת ברמה העניינית בלבד, ושום דבר לא אמור לפתות אותם מעבר לזה. כאמור, זה דיון עובדתי, ואני מוטרד מאוד מהעובדה כי דווקא אצל יראי ד קיימת מציאות שרואים בכל אישה את המיניות שבה. מבחינה מסוימת, הדבר גם מהווה לעג גדול ליראי ד".
עוד טוען הרב שרלו כי גם קיומה של אפשרות הרהור עבירה, אינו אמור מבחינה הלכתית למנוע מנשים להרצות בפני קהל גברי - "הראיה החזקה ביותר לדבר היא העובדה שאין פוסק הלכה כלשהו התובע מהנשים ללכת ברחוב עם רעלות )יש אפילו התנגדות נמרצת לכך), אף על פי שבוודאי הנוי העיקרי של האדם הוא בפניו. הדבר מלמד כי ההלכה מטילה את חובת הצניעות לא רק על הנשים לבושן והופעתן, כי אם גם על הגברים, החייבים להתמודד עם אתגרי הצניעות בתוך עצמם. על כן, איני מצליח להבין מפני מה מבחינה הלכתית מונעים מנשים להרצות הרצאות ענייניות בתחום מקצוען, בשעה שהן לבושות כראוי ונוהגות בצניעות, ולא מאזינים להן כשם שמאזינים לגברים, ועוסקים בתכנים בלבד".
עוד מציין הרב שרלו כי איננו מתכוון בשום פנים לתקוף את מכון פוע"ה אלא להבהיר את המצב ההלכתי בלבד, ומסביר את החלטת מכון פוע"ה שלא לאפשר הרצאת נשים, לא כנובעת מן ההלכה אלא מתוך רצון להתקבל על כל החוגים הקיימים ביהדות המאמינה: "הדבר הזה חשוב למכון משתי סיבות: הן מסיבות עקרוניות של רצון לפסוק לאור הסכמה כללית ולהיות מקובל על כולם, והן כדי לעזור לזוגות רבים שעלולים לחיות חיי אומללות על אף מצוקתם, כי הם לא יסתייעו במקום שאינו מכוון לזרם שלהם. אלו גם השיקולים לאי-הזמנת נשים לכנס".
עם זאת, מבהיר הרב שרלו כי זו איננה עמדתו האישית, וכי איננו חושב שמדובר בדרך נכונה: "ראשית, מהבחינה התורנית-למדנית אני מעדיף לומר את עמדתי ההלכתית החד- משמעית, ובשל העובדה שאני לא עומד בראש מכון אני לא מחויב ל"פוליטיקה", שכאמור היא לגיטימית ואפילו חשובה. לדעתי, על פוסק הלכה לפסוק הלכה גם במקום שיש בו מחלוקת, ולא תמיד ההליכה לאור כל השיטות היא נכונה מבחינה הלכתית.
שנית, דרך זו בסופו של דבר תחייב החמרה על הזוגות במקום בו לא צריך להחמיר, או לחילופין פסקים פרטיים "מקלים" שאיני חושב שזו דרכה של ההלכה. איני רוצה להחמיר במקום בו אסור להחמיר, גם לא דקלרטיבית פומבית, ובמקביל איני רוצה להקל במקום בו אסור להקל, גם לא באופן אישי ופרטי. במקרה דנן, מדובר בהדרה של נשים מהרצאה בתחומי עיסוקן והדבר נראה לי בעייתי מבחינה הלכתית, ועוד יותר - בהטמעה (לא מכוונת מצד פוע"ה) שנשים הן סכנה ואיום, דבר שאינו צנוע מצד עצמו.
שלישית, חלק מסוים מהזוגות שנפגשים עם דרך זו בורחים ממנה עוד קודם שפנו לפוע"ה או לאחר מכן, וצריך לתת את המענה לפי העמדה ההלכתית הטהורה. אני שמח שכנס פוע"ה מתקיים ומעריץ אותו, מקיים קשר עם הרב בורשטיין הי"ו, ובד בבד הולך בדרך אחרת".