מה זו אהבה?

ב"ראש יהודי" שמו לב שהנה התרגש עלינו חג-האהבה (ט"ו באב, בשבילכם) והקדישו את העלון השבועי לעיסוק בסוגיות שבינו לבינה. צל"ש לעורך הרב יובל פרוינד ולכל הצוות, על הכוונה ועל המעשה. בד"כ עלונים העוסקים בנושא אחד, מצליחים להמאיס על הקורא את הרצון להמשיך ולעיין בעלון, אך הפעם זה נעשה בטוב טעם מעורר התפעלות. לצערי, ההתייחסות האקטואלית לט"ו באב, לא נחל הצלחה ביתר העלונים, שהעדיפו להתעלם. חבל.

שירבו זכויותינו כאינטרנט רימון

הסיבה שאני מבקש לדפדף, ברשותכם, לעלון מס 111 של קוממיות, היא רק בגלל הדוגמא המצויינת לטענה כי אינטרנט רימון הפך להיות המצווה התרי"ד. "אי אפשר להתעלם מבעיה זו יותר", כך כותב הרב זלמן מלמד בפתח העלון. "הדבר הראשון הנדרש הוא להחליף את האינטרנט באינטרנט רימון, שבו יש שיא של מאמץ לחסום את האפשרות לגלוש לאתרים לא ראויים. זה צריך להיעשות בכל בית שומר מצוות מיד וללא דיחוי". שימו לב, קוראים יקרים, הרב מלמד מציע התנדבות בשורות אינטרנט רימון - ממש כך: "תנועות הנוער צריכות להירתם למבצע ביעור הרע מקרב המחנה, להשפיע על משפחות לעבור לאינטרנט רימון, וכל הרמי"ם בישיבות והאולפנות צריכים להפעיל את מלא השפעתם על התלמידים וההורים בזה".

נכון שרמת האתיקה של עלוני השבת נושקת לרמת המשלחת הישראלית לאולימפיאדה, ולא על זה אני מזדעק. אלא שאני פשוט המום מההתגייסות המוחלטת, וזו לא הדוגמא הראשונה לכך, לטובת גוף עסקי-כלכלי פר אקסלנס. אינטרנט רימון איננו ארגון ללא כוונות רווח. הוא לבטח לא ארגון צדקה. נכון, הוא מציע מוצר מוצלח ואני מבין את הצורך החינוכי שבו; אך אפילו בזירת הפתרונות הטכנולוגיים לסינון האינטרנט, הוא איננו עומד לבדו. ההתגייסות הזו למען חברה עסקית שכל מטרתה היא צבירת רווחים, מדהימה אותי כל פעם מחדש.

בגיליון השבוע של קוממיות, בעמוד 4, תוכלו למצוא פרסום ענק של אינטרנט רימון. לחברים ברימון, לא חבל על הכסף? יכולתם פשוט לבקש מאחד הכותבים להתנדב לפרסום המבצע החדש שלכם.

ממחזרים

בעמוד הפנימי של "א"י שלנו", מזדעק "המטה להצלת העם והארץ" על פסילה של חברת אגד לפרסום שלהם. לרגע הייתי בטוח שמדובר בפרשה נוספת, אלא שמסתבר כי הפסילה של אגד אכן עוררה הרבה גלים - אך לפני תשעה חודשים. מה הטעם להציף על פני השטח "חדשות ישנות"? למערכת "א"י שלנו" הפתרונים.

קוראי המדור מוזמנים לטקבק רעיונות חדשים למערכת "א"י שלנו", לפני שבגיליון הבא נקבל ידיעות וטורי עמדה המתנגדים לפינוי ימית.

בעד/נגד תלמוד תורה לנשים?

בסיון השבוע תוכלו למצוא פרסום של עוז והדר למסכתות מבוארות שהם מוציאים על סדר המשניות. כמעט והרמתי כוסית לכבוד מגמת תלמוד התורה לבנות ישראל הכשרות, אך לא יכולתי להתעלם מהעובדה שעוז והדר (ארגון חרדי בעיקרו) מפרסמים את מרכולתם בעלון המיועד דווקא לנשים. רציתי להאמין, אך בכל זאת זה "הריח" לא הכי טוב. רגע לאחר מכן שמתי לב ללשון המודעה: "הצטרף לרבבות המנויים שכבר מקבלים את...".

עזבו, כנראה שהחגיגה הייתה מוקדמת.

קוממיות נגד מועצת יש"ע

למי שלא שם לב, "קוממיות" יצאו מהארון. בגיליון השבוע תוקף מוסא כהן, יו"ר הארגון, את את מועצת יש"ע ביחס להתנהלות סביב פינוי הישוב מגרון. מוסא מציין כי "השבוע הזדעזענו לשמוע כיצד ממשיכים (מועצת יש"ע, י.א) באותה דרך נלוזה, להנחית הסכמים לא רצויים בשמנו כולנו למרות התנגדות הציבור". בהמשך דבריו הוא ממשיך לתקוף את אנשי המועצה, בטענת "מי שמכם" - ומאשים אותם בחוסר דמוקרטיה ופתיחות (וד"א, הרבה מעבר לנאמר על הנייר, אפשר לראות בוידאו אליו הגעתי בקישור שצורף למאמר).

אינני מצוי בפרטים ואינני מכיר את טענותיו של יו"ר הארגון, אך בדבר אחד אני בטוח: קרבות הסכינים המתנהלים בפרהסיה התקשורתית, זו הדתית וזו החילונית, רק פוגעת במעמד המתיישבים מול הממשלה והצבא. "אין עם מי לדבר", זו תחושה ברורה וכואבת המלווה את המנגנונים הציבוריים, מאז ביצוע תוכנית ההתנתקות.

ואולי לראשונה נזכה לפולמוס "בין-עלוני": מחד "קוממיות" ומאידך "יש"ע שלנו". אך אינני בטוח. על ההתעלמות של העורכים שלנו מהנעשה סביבם, כבר כתבתי היום?

טועה, טעיתי, טעינו

בגיליון מספר 37 של "א"י שלנו", טענו אנשי הארגון כי הרשות השניה פסלה תשדיר פרסומת שהופק ע"י "המטה להצלת העם והארץ". בעקבות פרסום הדברים, ביקשתי לקבל את תגובת הרשות השניה, שטענה כי לא היו דברים מעולם. תשדיר שכזה, לטענתם, לא הוגש כלל לפרסום. בעקבות תגובה זו, העניין התפרסם באתר החדשות Nfc, ע"י העיתונאי עידן יוסף. בשבוע שלאחר מכן, בגיליון מספר 38, התפרסמה ידיעה על תשדיר שנפסל ע"י רשות השידור, גוף מקביל לרשות השניה - מה שרק חיזק את השערתי נוכח תגובת הרשות השניה לדברים. כל אלו הובילו אותי לפרסום הטור הקודם. רק לאחר מכן, נתקלתי במסמך רשמי מטעם דוברות הרשות השניה - שמאשרת את פניית "המטה להצלת העם והארץ" אליהם.

על דעת עצמי, אם כן, אני מבקש להתנצל בפני אנשי "המטה להצלת העם והארץ" על פרסום הדברים, שיסודתם בטעות של דוברות הרשות השניה.