מי שהזדמן ביום חמישי האחרון לבנייני האומה בירושלים, יכול היה למצוא עצמו בין למעלה מאלף איש שבאו להשתתף בכנס לזכרו של הרב שג"ר, במלאת שנה לפטירתו. הכנס, שנסב סביב עולמו ההגותי של הרב שג"ר, כלל לימוד בקבוצות מתורותיו של הרב שג"ר לאורך השנים, דברים לזכרו, סרט שיצר הרב מרדכי ורדי, העוסק בדמותו של הרב, וקטעי נגינה שבוצעו על ידי מוסא ברלין וביתו אודליה. לקראת הטקס הוציא "מכון כתבי הרב שג"ר" שני ספרים חדשים: נהלך ברג"ש, ופניך אבקש, אסופת שיחות ומאמרים של הרב.
| אלף ומאה איש שהגיעו לערב |
"כמות האנשים שהגיעה הייתה הרבה מעבר לציפיות המארגנים", אומר נעם סמט, ר"מ בישיבת שיח, "וקבוצות הלימוד היו מדהימות. אלף ומאה איש שמתפצלים לחמש קבוצות לימוד זה פשוט מרגש. כותרת הכנס הייתה "שפתיו דובבות", וזו באמת הייתה ההרגשה, שהכנס הזה מחיה פנים רבות בלימוד של הרב שג"ר".
הרב שג"ר נולד בירושלים ביום כ"א במרחשוון תש"י. למד בישיבה התיכונית "נתיב-מאיר", ובישיבת ההסדר "כרם-ביבנה". את שירותו הצבאי עשה בצנחנים ולבסוף בשריון. במהלך מלחמת יום הכיפורים בקרבות רמת הגולן, נפגע הטנק בו נהג. שניים מאנשי הצוות, חבריו לספסל הישיבה, נהרגו. הוא עצמו נכווה באופן קשה וניצל בקושי. המלחמה הותירה בו רישומים עמוקים שליוו אותו כל חייו. לאחר ששימש כר"מ בישיבת הכותל, ראש הישיבה הגבוהה "מקור חיים", ראש בית המדרש של המרכז לציונות דתית "מעלה" וראש בית המדרש של "בית מורשה", הקים בחודש אלול התשנ"ו את ישיבת "שיח" ועמד בראשה יחד עם חברו הרב יאיר דרייפוס יבדל"א, עד לפטירתו בייסורים, אור לכ"ה בסיוון התשס"ז.
הרב שג"ר היה מן הראשונים שהכניסו אל בית המדרש הדתי - לאומי את תורת החסידות על מגוון אסכולותיה. חשיבתו מאופיינת ברוחב אופקים, מקוריות ויכולת פריצת תבניות מחשבה שגרתיות. תורתו הייחודית אפשרה שיח בין השפה התורנית לעולם המערבי הפוסט-מודרני.
בין אלו שבאו לכבד את זכרו בכנס ניתן היה לזהות את הרב מרדכי גרינברג, ראש ישיבת כרם דיבנה, הרב שמעון אדלר, ראש מינהל החינוך הדתי, ורבנים מתלמידי הרב שג"ר כגון הרב דוב זינגר ויצחק מנדלבאום. גם יענקלה רוטבליט שכתב על הרב שג"ר כאן, נכח.
בין הדוברים בערב הייתה רותי בר שליו, ביתו של מוטה גור. שליו, שעבדה בישיבה שנים רבות בתור מאמנת אישית, דיברה על דמותו של הרב שג"ר כאיש אמת, ודבריה הושמעו ברשת ב, בתוכנית "הכול דיבורים".