ונפתח בתשובה לחידת המעלעל מהשבוע שעבר - "כמה מתוך העלונים יעסקו בסוגיית הגיור".
ובכן, למעט מוטי זפט "שבתון" (למה לא להפנות לדיון בכיפה? אה? לא יפה), לא ראיתי מי שהתייחס לנושא, כולל הרב רוזן בנקודת מבטו ב"שבת בשבתו". כנראה שההסבר לדבר נעוץ בשבוע הקצר ממנו סבלו כל העלונים, שכדי להספיק לחלק את העלונים לפני שבת נאלצו לרדת לדפוס כבר ביום שני או אפילו ראשון מחמת ימי העצמאות והזיכרון.
אפור מאוד
אז אכן, למרות שבשעת קריאת העלונים עם ישראל כולו כבר היה הרבה אחרי שלב הזיקוקים והמנגל, עסקו עלוני השבת בעיקר ביום העצמאות, כש"עולם קטן" הגדיל לעשות ויצא (שוב) במהדורה כפולה ומיוחדת.
אגב, אמנם המהדורה זכתה ל"פרומו" בשבוע שעבר שהציע לקוראים לחפש אותה כבר ביום רביעי, אבל אני בספק גדול בכמה בתי כנסת אכן טרחו במיוחד לחלק את העלון לפני יום העצמאות.
שתי הכפולות בפנימיות של העלון הכילו את שני הפרויקטים המרכזיים - ראיון ממלכתי עם ח"כ זבולון אורלב, ופרויקט "עצמאות 100 - כיצד תיראה המדינה בעוד 40 שנה". אם לפתוח בטוב- אז מהכפולה השניה דווקא די נהניתי, כשלצד כמה תשובות אולי בנאליות בעיני, ניתן היה לראות כמה אמירות מעניינות ומקוריות.
ואם לעבור לפחות טוב - אז קשה לדעת האם רוח השעמום ששרתה על הראיון נבעה מהתשובות או מהשאלות, אבל את הכותרת "קונפורמיסט" אולי אפשר היה להחליף ב"אפור".
ברמה האישית, לי היתה חסרה שם לפחות שאלה אחת:
חה"כ אורלב, בקרב מביני דבר אתה נחשב לפרלמנטר מצטיין שמעורב בעשרות הצעות חוק - אז איך זה שהציבור לא יודע כלום על כך? לפני מספר חודשים סיפר העיתונאי גיא מרוז שמאז שהחל להתעסק בנושאים חברתיים, גילה את פועלך הרב בנושא. מדוע פעילות זו ידועה רק למתי מעט? האם יכולת היח"צנות שלך ושל מפלגתך עד כדי כך גרועה?
מצטיין השבוע
לעיתים רחוקות קורה שבמהלך העלעול מצליח עלון מסוים לתפוס אותי לקריאה יותר עמוקה. אחת מאותן עיתים התרחשה בשבת האחרונה כשהחזקתי את העלון של "צהר".
אמנם על המאמר של הרב שרלו בפתיחת העלון דילגתי, אבל מאוד נהניתי לקרוא את הרשמים שעלו לעורך העלון, איתמר מור, מספרו "שעשני גבר" של הרב דב ברקוביץ. מעבר לכתיבה הזורמת של מור, מעניין לקרוא על אנשים כמו הרב ברקוביץ הקשורים לבתי המדרש "אלול" ו"קולות". אם לשלב נבואה ותקווה, הרי שאני צופה שדווקא מבתי מדרש אלו ודומיהם תקום רוח חדשה בציבור הדתי לאומי, רוח שתחזק את לימוד התורה, הגמרא והיהדות בכלל, וזאת בלי להיגרר אחרי הרוח הנושבת מהכיוון החרד"לי.
גם ד"ר דניאל גוטליב מהמדור "קשר משפחתי" באותו עלון נגע השבוע בנושא שאני מוצא כמעניין, כשענה לשאלתם של הורים שעלו לארץ מארה"ב, וכעת בנם עשוי דווקא לרדת ולשקוע בנכר.
אני בספק עד כמה סיפורים מעין אלו נפוצים, אבל לפחות קטע אחד מתשובתו נראה בעיני כנכון ומעורר מחשבה: "אינני יודע אם הדבר נכון לגבי משפחתכם, אולם עולים חדשים רבים בונים את המעגלים החברתיים שלהם סביב עולם אחרים, וכך קורה שגם אחרי שנים רבות בארץ הם עדיין עולים חדשים. בחלק מהמקרים הללו, הילדים מאמצים את המנטאליות של חו"ל (וזאת על אף שגדלו בארץ), ומכאן גם הסיבה מדוע הם מרגישים עם עצמם יותר בנוח בסביבה שיש בה אנשים עם מנטאליות דומה".
בהמשך הדפדוף בעלון היה נחמד לראות גם את רעיונו של ד"ר דרור פיקסלר על "יום העצמאות משולש" (במשקל - "פורים משולש"), למרות שלא נראה לי שניתן ליישם אותו, ומעניין היה גם לגלות את מעורבותו של ש"י עגנון בחיבורה של תפילה לשלום המדינה.
השיא האמיתי הגיע בסיום העלון - קטע בהחלט מעניין, פרי עטה של רוני שוב, עיתונאית חרדית מ"מקור ראשון" על "קו התפר" שבין הציבור הדתי לאומי לזה החרדי.
אני רק חייב לומר שאהבתי את הקטע גם לפני שנה, כשהוא פורסם כחלק מפרויקט מיוחד ליום העצמאות באתר כיפה.
מעלעל זוטא
לא ידעתי - המאמר בעמוד הפותח של "שבתון" שייך לרב ירחם שימשוביץ, אדם חביב ביותר שאני זוכר עוד כשהייתי גולש טרי באתר כיפה. רק שלא ידעתי על תואר ה"רב". מזל טוב.
איך הסתדרנו? הנה אתר שאחרי שתיכנסו אליו, לא תדעו איך כאוהבי עלונים הסתדרתם בלעדיו עד היום. האתר שמכריז על עצמו כמי "שמרכז את כל סוגי העלונים", בהחלט מכיל עשרות עלונים, שכבר הבוקר היו מעודכנים לפרשת אמור - הישג שאני לא מכיר עוד אתר שיכול להתחרות בו.
בין העלונים ניתן למנות את "לב בשר", "קול ירושלמי", "מוסדות יד שמואל ותמר", "שובה ישראל", "לראות טוב" ועוד עלונים רבים וטובים.
מצד שני, את "שבת בשבתו", "שבתון", "עולם קטן", "צהר", "קוממיות", "בראש יהודי", "מעט מן האור" ועוד, לא תוכלו למצוא שם. קטנוניות.
רוצים למסור ד"שים? זה המקום בשבילכם.