הכלל ההלכתי הוא שזה נהנה וזה לא חסר - זו מידת סדום. אנשי סדום ועמורה חשבו שלעשות חסד זה דבר פסול וצריך לעוקרו מהשורש. אנחנו חושבים אחרת. לכן צריך לבדוק האם יש חסרון או מניעת רווח לבעל הרשת שגולשים על חשבונו?
למעשה כשאורח גולש על רשת שאינה שלו הוא עלול לגרום נזק לבעלים בשלושה מצבים:
א] כשהוא מוריד קבצים כבדים שעלולים להאט את מהירות הגלישה לבעל החוקי.
ב] כשהאורח גולש לאתרי הימורים או פורנוגרפיה. כתובתIP של בעל הרשת נרשמת באותם אתרים.
ג] כשהאורח פועל באופן לא חוקי באתרי הורדת קבצים או אחרים, חותם ה-IP של הבעלים נרשם ועלול לסבך אותו.
ההנחה שלנו היא שרוב בני אדם רוצים לעשות חסד אם זה לא פוגע בהם. ולכן אם אורח לא גולש למקומות מפוקפקים ולא מוריד קבצים כבדים מידי - הוא יכול לגלוש ברשת אלחוטית לא חסומה. אדם כזה יכול להניח שאם בעל הבית לא חסם את הרשת - הוא מרשה לאחרים לגלוש. הנחה זו כשלעצמה לא מספיקה. צריך להעריך גם את דעת החברות שמספקות שירותי האינטרנט, סוף סוף האורחים משתמשים בשרותיהם למרות שלא שילמו להם דבר.
לצורך הערכת דעת החברות התייעצתי עם קובי הקר - מנכ"ל אינטרנט "רימון". לדעתו אדם שגולש באופן קבוע על הרשת של השכנים שלו מונע רווח מהחברות שהשקיעו בפיתוח הרשת וגורע מהם לקוחות. לעומת זאת אורח שבאופן מיקרי באוטובוס או במקום אחר עולה על רשת אלחוטית וגולש לחדשות או לבדוק דואר -לא גורע מהם מאומה. גם אורח כזה צריך להיזהר לא להוריד קבצים כבדים שעלולים להאט את גלישת בעל הרשת הוא עלול באופן עקיף לגרום תלונות על החברות מצד הלקוחות שלהם שלא בצדק.
צריך להזכיר שכל זה לא אמור כלפי חנויות או עסקים שחלק מהשירות שלהם ללקוחות הוא לתת אפשרות לגלוש דרך הרשת שלהם. במקרה כזה בודאי שאין מניעה לגלוש לא מצד בעל העסק ולא מצד חברות האינטרנט, ובלבד שישמרו על שלושת הכללים הנ"ל.