צריך להבין שהמשפחה היא נקודת ההתיחסות הראשונית והיסודית שמלווה את האדם לאורך כל חייו. משפחה היא זהות, חינוך, בטחון, וכלכלה ולמעשה, משפחה היא מדינה בזעיר אנפין. נכון להיום שליש מהמדינות הזערוריות האלה מתפרק לרסיסים ואזרחיה חסרי הישע, אלפים רבים בכל שנה, נפגעים,כאשר אובדן מדינתם הקטנה משפיע עליהם לאורך כל ימי חייהם. גם שני המנהיגים שהיו שותפים בשלטון במדינונת המשפחתית נפגעים, ורבים מהם מנהלים ביניהם מלחמות ארוכות ומתישות. לא יתכן שהיקף פגיעה שכזה לאורך זמן ארוך כל כך, לא משפיע על המדינה האם ובמקרה שלנו מדינת ישראל בשורה ארוכה של גורמים ותחומים מגוונים.
מטבע הדברים כאשר קבוצה גדולה של אזרחי המדינה נמצא בסכנה או במצוקה, הממשלה או הכנסת נוהגים להתערב, אם בחקיקה, תקצוב מיוחד, העלאת מודעות ואמצעים מגוונים נוספים בהתאם לנדרש.
לכאורה, היינו חושבים כי נושא כל כך חשוב שמלווה כל אזרח במדינה ומעצב את חייו היה צריך להיות בראש סדר העדיפויות לצד הנושאים הבטחוניים והמדיניים שמשפיעים על חיי כולנו כאן, אם לא מעליהם. אולם למרות הדברים הללו הגישה הרווחת היא כי מדובר בתחום "פרטי" ומתעלמים מכך שזוהי "מדינונת" שבמסגרתה גדלים אזרחי העתיד של המדינה הגדולה.
עד עכשיו זכתה המשפחה לשתי התיחסויות הנוגעות לילדים ולנשים כאשר הצלע הגברית איננה קיימת כלל כחלק מהמשפחה. כך או אחרת, גם אם ישנה התיחסות היא איננה נובעת מהסתכלות מערכתית על המשפחה כחטיבה אחת אלא על מרכיבים מסוימים במשפחה באופן מנותק זה מזה וללא קשר לתפקודם במשפחה.
והנה, למרות שרוב מוחץ של אוכלוסית ישראל חיה במסגרת המשפחה הקלאסית של אבא אמא ילדים, אין התארגנות ממלכתית כזו או אחרת ששמה מול עיניה את הדאגה למשפחה כמרכיב אחד. אמנם בעל צרכים מגוונים, אך בעל מטרות משותפות.
בעיה מרכזית נוספת היא הגישה למשפחה כ"מחלה" ולא כיצור הזקוק לטיפוח. כשהיום מדברים על משפחה הכוונה היא למיקוד הבעיות שבמשפחה. בין אם מדובר באלימות, בעיות זוגיות , חינוך ועוד. במקביל נשמעים ברמה רק הקולות הקוראים לפירוק המשפחה המסורתית. משום מה אין קול הקורא לטיפוח ועידוד המשפחה המסורתית ערכיה וצרכיה.
כאשר הגישה היא שמשפחה זה אוסף של בעיות הזקוקות לטיפול, אז ככה היא גם תמשיך להראות בעיני הציבור. כאשר המדינה תטמון את ראשה בחול מול הסבל העובר על אזרחיה, במחשבה שזה ענינם הפרטי, אז המשפחה תמשיך להדרדר.
בכנסת ישראל לידיעתכם, אין וועדה לעניני משפחה . אפילו לא שדולה . למען בעלי החיים דווקא יש שדולה ואפילו למען שימור הלאדינו אבל למען המשפחה אין. זה לבדו מצביע על העדר המודעות לענין. מדוע אין יועץ ראש הממשלה לטיפוח המשפחה הישראלית? מדוע אף מפלגה לא מכניסה את טיפוח המשפחה כאגנדה? הגיע הזמן שיהיה כל אחד מאלה.
אבל בשביל זה קודם כל , מישהו צריך "להחליף את הדיסק", שם בחלונות הגבוהים, ולהבין שמשפחה בדיוק כמו חינוך, כלכלה, ובטחון היא לא פחות מאשר אחד ממרכיבי החוסן הלאומי של המדינה.
חגי סרי מגשר בזוגיות ובמשפחה ויו"ר אבות ארגון לקידום האבהות והמשפחה