'ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה', רבי פנחס בשם רבי הונא בר פפא פתח (משלי ג'): 'אז תלך לבטח דרכך... אם תשכב לא תפחד'. 'אז תלך לבטח', זה יעקב, דכתיב 'ויצא יעקב', 'אם תשכב לא תפחד', מעשו ומלבן, 'ושכבת וערבה שנתך', 'וישכב במקום ההוא'.

ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה. בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל. בְּנִי אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה. וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶיךָ. אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף. אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.

לימוד גדול עולה לנו מהליכתו של יעקב לחרן. הבטחון בדרך - נובע מבטחון בה'. ככל שהדרך בה אנו הולכים תהיה קשורה לרצון ה' - כך אנו יכולים להיות יותר בטוחים בה. ההולך בדרך שקבע הוא לעצמו, שלא מתוך השליחות האלוקית - יש לו ממה להתיירא ולחשוש, אך ההולך בדרך מתוך רצון ה' - עליו נאמר: "אז תלך לבטח דרכך".

[1] בראשית רבה פרשה ס"ח, א'. בשנה זו נשתדל בכל שבוע לעסוק במדרש הראשון על הפרשה.

[2] משלי ג', י"ט-כ"ד.

[3] בראשית כ"ח, ה'.

[4] עי' ברש"י שהעיר על עניין זה.

[5] עי' בראשית רבה פרשה ס"ח, ה', ובעוד מקומות רבים.

[6] עי' בזוה"ק (ח"ב י"ד ע"ב): "ועוד רזא דמלה היא, דתנן בעשרה מאמרות נברא העולם, וכד תסתכל תלתא אינון, ועלמא בהו אתברי, (שמות ל"א, ג') 'בחכמה ובתבונה ובדעת', ועלמא לא אתברי אלא בגיניהון דישראל, כד בעא לקיימא עלמא, עבד לאברהם ברזא דחכמה, ליצחק ברזא דתבונה, ליעקב ברזא דדעת".