וגם מה שנהגו הקהילות להשליך מן העיר בעל שמועה רעה ועושי עבירה או מי שאינו הולך בדרך טובה או הולך שלא בדרך הקהל הוא מנהג ראוי ודין אמת יוצא מן הפסוק הזה[1] שכתוב בסופו והוא יבדל מהקהל (!) הגולה....
וגם לא יהיה רשות לשום אדם מן הקהל להשכיר לו בית או חנות ולא לאסוף אותו כלל וגם להכריז כל זה וגם שלא יהיה לו רשות לעלות למגרש היהודים [=שכונת המגורים היהודית] לא הוא ולא אשתו ובניו ואם יעלה - שיכריזו עליו בנידוי, וזה כדי שיהיה כלה מאליו ויצא לדור באשר ימצא שלא בתחומינו, לקיים מה שנאמר (משלי כב, י) גרש לץ ויצא מדון וישבות ריב וקלון.
ואנו נותנין לראובן [=המגורש] ולאנשי ביתו זמן לבקש מקום לגור חוץ מתחום העיר מכאן מועד יום פלוני ואם יעבור הזמן ולא יצא - נכריז עליו נידוי ונשתדל בכוח חותמות המלך ירום הודו [=הפריבילגיה שניתנה לקהילה מהשלטון הנוכרי] להשליכו מן העיר, ולהיות כל זה קיים וחזק מכאן ועד חמש שנים רצופות...