בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת. כי עם קדוש אתה לה' אלהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה.

כי עם קדוש וגו'. לא "גוי קדוש" באחדותו כלפי חוץ אלא "עם קדוש" המאוחד בעיצובו החברתי הפנימי למרות ריבוי חוליותיו. החברה הלאומית של העם הזה קנויה לה' וכל חוליותיה שוות בקדושתן וביחסן הישיר אל ה', ועצם החזון הזה של חברה אנושית הקנויה לה' וחיים חברת-עם מלאים הבנויים על בסיס ההשתעבדות לה' - הוא הוא הייעוד שלשמו נבחרת בידי ה'.

... נזכור שכל ההלכות של הפרק הקודם דנות בסכנה הנשקפת מהשפעתם המכרעת של אישים יחידים על החוגים הקרובים להם; נזכור שאיסור גדידה ושריטה לנפש בא לשלול את ההערכה המוגזמת של אישים יחידים; ונזכור, בסופו של דבר, שה"אגודות אגודות", שהפירוש השני של "לא תגודדו" בא להזהיר מפניהן, נוצרות בדרך כלל על ידי ששני אישים חלוקים זה עם זה וחלקים שונים של הציבור הולכים אחרי האחד או אחרי השני; וכך יובן שיש קשר פנימי עמוק בין שני האיסורים הנלמדים כאחד מלשון "לא תגודדו".

לא בחכמים, גאונים וצדיקים בחר ה', אלא בבני אברהם יצחק ויעקב, וכולם שווים בסגולה אשר בקרבם.

[1] דברים י"ד, א'-ב'.

[2] יבמות י"ג ע"א.