אמנם המשקה לא יועיל ביחוד להמציא לאדם חלקים חדשים, תמורת החסר לו, אבל הוא האמצעי המיוחד להעברת החלקים אל מקומותיהם.

דוגמאות אלה מבארות את העיקרון, שפירות אלה נבחרו לשיעורים מתוך חשיבותם לבניין שלמותו של האדם, ועל כן אף למסקנה יש לומר "כל הפסוק כולו לשיעורין נאמר", וזהו שבחה של ארץ ישראל, שגדלים בה פירות הבונים את עיקר בניינו של האדם.

[1] דברים ח', ח'.

[2] סוכה ה' ע"ב.

[3] להרחבת העניין עי' באגרות ראי"ה אג' ק"ג, (עמ' קכ"ו) בשם רמ"ע מפאנו, ובאתר "תורת ארץ ישראל" (בתוך אתר ישיבת מעלות), בָּכְּלָל: "שתיק רב".

[4] יש לציין, שבברכות מ"א ע"ב מובאת דעה החולקת על דבריו של ר' חנן, אך דעתו לא נדחית והיא נשארת אף למסקנה.

[5] עי' בשיחה לפרשת עקב ה'תשס"ג "מה אוכלת הנשמה" המופיעה באתר בעניין זה.

[6] עי' שו"ע או"ח סי' תע"ה סע' ו'.

[7] עי' שו"ע או"ח סי' תרי"ב סע' ג'.

[8] ביכורים פ"א ה"ג.

[9] בבבלי (ברכות מ"א ע"ב) ענו על שאלה זו בכך שכל הסמוך יותר למילה ארץ יש לו קדימות בדיני ברכות.

[10] ברכות מ' ע"א.

[11] בבא בתרא כ"ה ע"ב.

[12] מנחות פ"ה ע"ב.

[13] עולת ראי"ה ב', עמ' רנ"ז.

[14] עי' סוטה ט"ו ע"ב.

[15] יומא ע"ט ע"א

[16] יומא פ"ג ע"ב.