רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב באמר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון.
רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר, כל השוכח דבר אחד ממשנתו, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו, שנאמר (דברים ד') 'רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך'. יכול אפילו תקפה עליו משנתו, תלמוד לומר 'ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך', הא אינו מתחייב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו.
רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב באמר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון.
אמר ר' תנחום הסובר תלמודו לא במהרה הוא משכח, מה טעם 'פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך'.
המצוה השניה שנמנענו שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו, אבל יהיו עינינו ולבנו שם כל הימים והוא אמרו יתעלה 'השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב וגו''. והכונה בזה גדולה מאד. שאם היו דברי תורה באים אצלנו מפי הנביא עליו השלום בלבד, אף על פי שנתאמת אצלנו ענין נבואתו באותות ומופתים אם יקום בקרבנו נביא או חולם חלום בזמן מן הזמנים ויצונו בשום הפך מן התורה ונתן אלינו אות או מופת תהיה התורה נסוחה על יד השני או יכנס בלבנו ספק על זה, אבל כשהגיענו ביאור התורה מפי הגבורה לאזנינו ועינינו רואות אין שם אמצעי, נכחיש כל חולק וכל מספק ונשקר אותו ולא יועילהו אות ולא יצילהו מידינו מופת, שאנחנו היודעים ועדים בשקרותו ובפחזותו. זה הוא שנאמר במעמד ההוא (יתרו י"ט), 'וגם בך יאמינו לעולם'. והוא הענין הבא בפרשת 'כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום וגו'' (ראה י"ג), וכבר באר הרב זה בספר המדע (יסודי התורה פ"ח). והוא יסוד גדול בתורה והיא המניעה הבאה לנו בפסוק 'פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך'. והזהיר פן יסורו מן הלב מהודיעם לבנים ולבני בנים לדורות עולם. ואל תטעה בזה מפני דרשם בראשון שלקידושין לבניך ולבני בניך בלימוד התורה לבני בנים. כי לימוד אמונת התורה הוא הלימוד בתורה. אבל נתבונן ונקח ראיה מדבריהם כי היא מצוה עולמית ועם כל הדורות ידבר שלא ישכחו ענין המעמד ההוא שהיה לכל אדם במראית עיניהם ושמיעת אזניהם ושיעתיקו זה מדור לדור לעולם. וזאת מצות לא תעשה זכרה בעל ההלכות (אות ק"ע). והרב שכחה גם כן.
'פן תשכח את הדברים'. דברי יוצרך תן על לבך תמיד, דכתיב בפרשת ואתחנן 'השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך', ותניא כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו שנאמר 'השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים וגו'', יכול אפילו תקפה עליו משנתו, תלמוד לומר 'ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך', הא אינו חייב עד שישב ויסירם מלבו, פירוש שמפנה לבו לבטלה.
הדרך לזכור היא הבנת היסוד הבונה את הדינים והסוגיות, שכן יסוד זה נשאר רלוונטי וחי לאורך כל הדורות, והוא ההופך את הלימוד למשמעותי.
[1] דברים ד', ט'-י'.
[2] אבות פ"ג מ"ח.
[3] ברכות פ"ה ה"א.
[4] על כן כאשר מתקבלים הדברים, אומרים חכמים: "נראים דברי פלוני", שדברים אלה הם כעומדים מול עינינו - מהווים חלק מן החיים, דבר מוחשי ולא מנותק.
[5] הוספות למצוות לא תעשה, ב'.
[6] הרחבת דברים בשיטותיהם של מוני המצוות בענין זה, ראה ב'מצוה ברה' ח"א, מצות תלמוד תורה ובמיוחד בעמ' ק"צ.
[7] סי' שנ"ט.