אמר ר' אלעזר בנוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזירה אם רצה לקיימה הרי הוא מקיימה, ואם לאו סוף שמקיימה על ידי אחרים. אבל הקב"ה אינו כן, אלא גוזר גזירה הוא מקיימה תחלה, הדא הוא דכתיב (ויקרא י"ט) 'מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה'', אני הוא שקיימתי מצות עמידת זקן תחלה, 'אם בחקתי תלכו'.
ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם.
אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם[4].
יש בדברים אלה גם דרך התמודדות עם פעולות שנראות בעינינו מנוגדות לתהליך האלוקי. הפתרון איננו בהתמודדות ישירה מולן, אלא בחיזוק של קיום "אם בחוקותי תלכו", של הבנת רצון ה' בעולם וחיים על פיו, ואז נזכה לקיום פסוקי הברכה "ואולך אתכם קוממיות".