אם בחקתי תלכו... וישבתם לבטח בארצכם. ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה (=פלסטינאים) מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם...
ואם לא תשמעו לי... ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם.
וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך[2].
ועל הארץ ההיא נפלה הקנאה בין יעקב ובין עשו בדבר הבכורה והברכה, ולסוף נדחה עשו, על אף גבורתו, מפני יעקב, עם כל חולשתו.
ואלה תלדות עשו הוא אדום. עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי. ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות. ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל. ואהליבמה ילדה את יעיש ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען. ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו. כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם.
וילך אל ארץ - לגור באשר ימצא.
ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם.
ולא יכלה ארץ מגוריהם - להספיק מרעה לבהמות שלהם. ומדרש אגדה 'מפני יעקב אחיו', מפני שטר חוב של גזירת (ט"ו, י"ג) 'כי גר יהיה זרעך', המוטל על זרעו של יצחק, אמר אלך לי מכאן, אין לי חלק לא במתנה שנתנה לו הארץ הזאת, ולא בפרעון השטר. ומפני הבושה, שמכר בכורתו.
מפני שטר חוב של גזירת (ט"ו, י"ג) 'כי גר יהיה זרעך', המוטל על זרעו של יצחק, אמר אלך לי מכאן, אין לי חלק לא במתנה שנתנה לו הארץ הזאת, ולא בפרעון השטר.
[1] ויקרא כ"ו ציטוטים מפסוקים ג'-י"ז.
[2] דברים כ"ח י'.
[3] מכאן ואילך מובאות שתי שיחות שפורסמו באתר ישיבת מעלות: "וילך אל ארץ" - כחה של נחישות לפרשת וישלח ה'תשס"ב ו"לא קלה דרכנו" - שיחת אקטואליה שפורסמה באתר ישיבת מעלות באדר ה'תשס"ב.
[4] מאמר ב', י"ד.
[5] בראשית ל"ו, א'-ז'.
[6] בבא קמא נ' ע"א.
[7] ספר "הקדמות ושערים", שער ו' פרק ח'.
[8] ילקוט שמעוני תורה רמז קט"ו.
[9] עירובין י"ט ע"א ועוד.
[10] להרחבת הדבר עי' בשיחה לפרשת ויגש - "משיח בן יוסף ומשיח בן דוד" המתפרסמת באתר ישיבת מעלות.
[11] מאמרי הראי"ה, "המספד בירושלים", עמ' 98.
[12] עמ' תע"ח בהוצאת הרב כשר, ועי' גם בעמ' תס"ו.
[13] שער ו' פרק ט'.
[14] לפנינו דוגמא למה שכתב הרב באג' ק"ג (עמ' קכ"ו): "וכבר כתב רמ"ע מפאנו, שכל מקום שיש 'שתיק רב' היה בזה ענין נסתר...". גם כאן, שתיקתו של ר' אליעזר בתלמוד הבבלי אינה מבטאת חזרה מדבריו, אלא מבטאת שתשובתו היא עמוקה ופנימית, והיא מתבטאת בדברי הזוה"ק, שאמנם הגאולה תלויה בתשובה, אך רק של "חדא כנישתא".
[15] עי' שבת נ"ה ע"א תוס' ד"ה "ושמואל".
[16] אגרות הראי"ה, תפ"ג.