א. ראשית, יפה דרשת. מסתבר שמה שמצריך אותי לוותר על עקרונות החיים שלי, צריך להדחות ולתפוס מקום מצומצם יותר בחיי. רק מה שמתיישב עם יסודות התפיסה הרוחנית שלי,יכול להיות חלק מסדר יומי.
נכון, יש מצבים יוצאים מן הכלל, שהרי נאמר: פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה. למעט אותם דברים שעליהם נאמר יהרג ואל יעבור. אבל בכל מה שאיננו בכלל זה, לא נראה לי ששייך לוותר על הזהות.
ב. לדעתי, דווקא עניין המכנסיים שנראה מאוד פעוט וחסר ערך, מהווה סמל לזהות של הבת הדתית ולכן, אף שמבחינה הלכתית יש כאן בעיה שניתן להתגבר עליה, מבחינה מהותית יש כאן בעיה גדולה: יש כאן דרישה לוותר על מה שמייחד אותך, על מה שמסמל אותך.
לכן, נראה לי שאין סיבה שתלכי לצבא.
עם כל כוחות הנתינה שלך, מצאי את מקומך במסגרות השי"ל ועשי חיל.