חכמינו ז"ל אמרו ש"כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה - מצננים לו גיהנום". והענין הזה צריך הסבר. למה שיצננו לו את הגיהנום. אם מגיע לו שכר - שיוציאו אותו משם! אם נשקלו עוונותיו וזכויותיו ונמצא חייב - למה שישנו בשבילו סדרי בראשית? למה לקרר בשבילו את כל הגיהנום?
כדי להבין את הענין הזה נדקדק קצת בכוונות קריאת שמע. אולי מתוכם נזכה להבין יותר טוב את המאמר הזה. אולי, מי יודע, נזכה ל,,,,צנן קצת את הגיהנום.
כשאדם אומר "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" הכוונה הפשוטה ביותר של דבריו היא פניה לעם ישראל. שמע עם ישראל!! ה' הוא אלוקינו והוא אחד. זאת היתה הכוונה הפשוטה של משה כשהוא אמר את הפסוק הזה לעם ישראל (דברים ו' ד') לעורר אותם לתשובה. זאת היא גם הכוונה הראשונה שלנו כשאנו קוראים "קריאת שמע" פעמיים (לפחות) כל יום.
בגלל שכוונת הפסוק היא להשמיע לעם ישראל - צריך האדם להשמיע גם לעצמו - שהרי הוא עצמו גם חלק מהעם הזה. לכן צריך האדם להשמיע לאוזניו את מה שהוא מוציא מפיו. אבל צריך להזהר גם לכיון השני שלא יטעה אדם לחשוב שהוא מדבר רק אל עצמו. ולכן ציוותה אותנו התורה שנאמר דווקא בלשון הזו: "שמע ישראל". ושנדע כי הקריאה הזו יכולה להשפיע וצריכה להאמר באופן שיכולה להשפיע.
מכאן נבין מהו שאמרו ז"ל "כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה - מצננים לו גיהנום". הצדיקים שיודעים לדקדק בקריאת שמע מבינים שצריך להציל את כל עם ישראל ולא מספיק להם להציל את עצמם. הם אינם מוצאים מנוח לנפשם בגן עדן כשיש אחרים בגיהנום.
הגמרא מספרת (חגיגה דף טו/ב) על רבי יוחנן שכשראה עשן יוצא מקברו של אלישע בן אבויה אמר: "חד הוה ביננא ולא מצינן לאצוליה? אי נקטיה ביד מאן מרמי ליה? מאן?" תרגום: אחד היה ביננו שחטא ואנחנו לא מצליחים להוציא אותו מגיהנום? אם אקח אותו בידי מהגיהנום מי יקח אותו מהיד שלי? מי?
הוסיף רבי יוחנן ואמר: מתי אמות ואכבה עשן מקברו? התאווה רבי יוחנן למות כדי להציל את אלישע בן אבויה מהגיהנום.
הגמרא מספרת שכך באמת קרה וכשמת רבי יוחנן ראו כולם דבר פלא. העשן שהיה עולה מקברו של אלישע בן אבויה באופן קבוע הפסיק פתאום. הספדן שהספיד את רבי יוחנן הסביר לכל הנאספים שאפילו שומר הפתח של הגיהנום לא הצליח לעצור את רבי יוחנן שהוציא את אלישע בן אבויה מהגיהנום!!
זה לא פלא שרבי יוחנן מוסר את נפשו להציל אנשים מרדת שחת. כולנו מכירים את מסירות הנפש העילאית שלו ושל אחותו שנישאה לריש לקיש למען הציל אותו מחיים של חטא ובוודאי הוא לא היה היחיד שרבי יוחנן הציל.
מנין למד את זה רבי יוחנן?
מאברהם אבינו. הגמרא מספרת על אברהם אבינו שהוא רגיל לישב על פתח הגיהנום דווקא כדי למנוע חלק מבניו להכנס לשם. והגמרא מספרת שלפעמים הוא נכנס בעצמו לתוך הגיהנום על מנת להוציא משם אנשים שלדעתו כבר סבלו מספיק בשביל חטאיהם. (עירובין דף יט/א) חוץ מישראל שבא על נכריה שאברהם לא מזהה אותו ולכן לא מציל אותו.
אנשים צדיקים מיוחדים אלו זוכים לכך שבשעה שהם נכנסים לתוך התופת הזו להציל את חבריהם - מצננים להם את האש הנוראה הזו על מנת שלא יכוו חלילה.
וכל זאת למה?
אלה שדקדקו ב"קריאת שמע" והבינו שצריך לקרוא לאנשים לחזור בתשובה. אלה שקראו בשם ה' כמו שעשו אברהם ושרה. על אלה אין אשם בגלל הערבות ההדדית כיוון שהם עשו את כל מה שביכולתם. ומכיוון שהם לא צריכים לסבול מאש הגיהנום, כשהם נכנסים לגיהנום להוציא משם אחרים – כל הגיהנום מתקרר בזכותם.