הוד והודאה

[1] שבת כ"א:

[2] למעט איזכור "והדליקו נרות בחצרות קדשך" שניתן להבינו כרמז לנס פך השמן.

[3] עיי' ט"ז או"ח ריש סי' תרפ"ג מביא תשובתו ותשובת הלבוש לזה.

[4] פרע"ח שי"ט פ"ד.

[5] במדבר כ"ז, ט"ז

[6] דעת תבונות סי' פ"ח עמ' ע"ה

[7] על כן, אהרון, אבי שבט הכהונה ושורש תושבע"פ, הוא בעל מידת ההוד, שכן הכהנים הם המרוממים ופועלים ובכל הכלים הגשמיים במקדש – דומם, צומח, חי ומדבר. ותושבע"פ, היא רצון ה' המתגלה דרך נבראים גשמיים.

[8] שבת פ"ח:

[9] ברכות נ"ח.

[10] דה"א כ"ט, י'.

[11] מגילה פ"א משנה ח'.

[12] וכן הלכה, אלמלא שאיננו בקיאים מהי אותה יוונית, רע"ב שם.

[13] מגילה ט':

[14] סוטה מ"ט:

[15] בראשית רבה.

[16] שמות י"ג ט"ז.

[17] הל' חנוכה פ"ד הי"ב.

[18] שפתי חיים, מועדים ב' עמ' כ"ה.

[19] שבת כ"ד.

[20] רש"י ד"ה בהודאה שבת כ"ד.