''דברים ישנים מפי זקן חדש'' - לפרשת תולדות

'ואחרי כן יצא אחיו', הגמון אחד שאל לחד מן אילין דבית סלוני (=לאחד מחכמי בית סלוני), אמר לו מי תופס המלכות אחרינו, הביא נייר חלק ונטל קולמוס וכתב עליו 'ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב', אמרו ראו דברים ישנים מפי זקן חדש, להודיעך כמה צער נצטער אותו צדיק.

ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב.

ויעקב היה ראוי לקרות בשם עקב רק 'ואחרי כן יצא אחיו' השני, 'וידו אוחזת בעקב עשו' קרי ביה ויו"ד שהיא בעקב ובסוף של עשו, סוד עולם הבא שעשו הוא עקב לסולייתא, עשה יעקב ראש ועטרה לראשו, לכן 'ויקרא שמו יעקב'.

אחר כך אמר 'לא תשאר פרסה', זה רומז על בכור השני, שהוא בכור לשעתו שר של עשו הוא אדום. והנה יש בו סימן קבוע המראה שיש בו אחיזה בקדושה, כי ידוע שעשו נקרא חזיר, שנאמר (תהלים פ', י"ד) 'יכרסמנה חזיר מיער', והחזיר פושט טלפיו, כמו שנאמר (ויקרא י"א, ז') 'ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא', וסימנך 'וידו אוחזת בעקב עשו' (בראשית כ"ה, כ"ו), כי בפרסות עשו יש סימן טהרה מפריס פרסה הוא, על זה אמר 'לא תשאר פרסה' כי ממנו נקח לעבוד את אלהינו. והוא כדרך שאמר למעלה בענין שר מצרים, 'גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות ועשינו לה' אלהינו', כך אמר בכאן בשר עשו 'לא תשאר פרסה', כלומר לא תשאר המפריס פרסה, לגמרי נדחה להיותו שיריים, רק ממנו נקח לעבוד את ה' אלהינו, כי אנחנו נהנים גם כן מזה.

יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה.

הדברים אמנם ישנים, ונכתבו בתורה לפני זמן רב כסיפור לידת יעקב ועשו, אך כתיבתם עתה כתשובה לשאלת ההגמון: "מי תופס המלכות אחרינו" יוצקת בהם תוכן חדש. אין כאן רק סיפור שהתרחש פעם, במשפחת יצחק, אלא דבר הקורה היום, בהופעה של מלכויות בעולם. כך זקן יכול להיות חדש - דברים ישנים מתחדשים בהופעתם המחודשת בכל דור. "חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך".