''לפני מי אתם מטהרים'' - ליום הכיפורים

האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר, אין יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, (ויקרא ט"ז) 'מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו", עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים, שנאמר, (יחזקאל ל"ו) 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'. ואומר, (ירמיה י"ז) 'מקוה ישראל ה'', מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.

רבנן פתרין קרא בראש השנה ויום הכפורים. 'אורי' בראש השנה, 'וישעי' ביום הכפורים, 'ממי אירא', 'עזי וזמרת יה', 'בקרוב עלי מרעים', אלו שרי אומות העולם. 'לאכול את בשרי' לפי ששרי אומות העולם באין ומקטרגין על ישראל לפני הקב"ה ואומרים לפניו רבונו של עולם אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה, אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות, אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים, מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אינן יורדין לגיהנם, 'צרי ואויבי לי' בימות החמה שס"ה יום, 'השטן' גימטריא שס"ד, שכל ימות השנה השטן מקטרג וביום הכפורים אינו מקטרג, אמרו ישראל לפני הקב"ה 'אם תחנה עלי מחנה' של סמא"ל 'לא יירא לבי', שהבטחתני 'בזאת יבא אהרן אל הקדש'.

'סכותה בענן לך' ר' חלבו שאל את ר' שמואל בר נחמן אמר לו מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה, מהו דין דכתיב 'סכותה בענן לך מעבור תפלה' אמר לו נמשלה תפלה כמקוה ונמשלה תשובה כים, מה מקוה זו פעמים פתוחה פעמים נעולה כך שערי תפלה פעמים נעולים פעמים פתוחין, אבל הים הזה לעולם פתוח כך שערי תשובה לעולם פתוחין... אמר ר' יוסי בר חלפתא עתים הן לתפלה שכך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בשעה שאני מתפלל לפניך תהיה תפלתי על שעת רצון הדא הוא דכתיב (תהלים ס"ט) 'ואני תפלתי לך ה' עת רצון'.

ודע כי התשובה קורעת כל שטרי חובות שבעולם, כי היא למעלה מכל שרי הקטיגור, והשבים אליה לא ייראו מפחד הרעה. והסוד נמרץ והנפלא, כי ה' צבאות יעץ ו'מי' יפר, וידו הנטויה ו'מי' ישיבנה (ישעיה י"), וכתיב לפני זעמו 'מי' יעמוד ו'מי' יקום בחרון אפו (נחום א'). כי התשובה נקראת 'מי', שנאמר (ישעיה מ'), שאו מרום עיניכם וראו 'מי' ברא אלה, את 'מי' נועץ ויבינהו (ישעיה מ'), כי 'מי' אל בשמים ובארץ. ונקראית בלשון 'מי' כדבר שאינו מושג, זהו סוד 'מי' פעל ועשה (ישעיה מ"א). והענין כי הוא גזר דין של מעלה, נמלכין בבינה למעלה, ובנצח ובהוד למטה הנקראים צבאות, וכשצדיק עולה מחשבתו למעלה במקום הנקרא בטול נדרים, היה מבטלה. ואמרו רז"ל (עי' איכ"ר ג, ס) בפסוק סכותה בענן וגו', ר' חנינא בר פפא בעא קמיה ר' שמואל, אמר לו בשביל ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה, מהו דכתיב סכותה בענן לך. אמר לו, שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים, כההיא דאמר ר' יוסי בן חלפתא עתים הם לתפילה, מן הדין קריא ואני תפילתי לך ה' עת רצון. אבל התשובה נמשלה לים, מה ים לעולם פתוח אף שערי תשובה לעולם פתוחין. והבן מה שאמרו רז"ל שאפילו כנסת ישראל נקראת תשובה, בשעה שמתעלית לקבל מלמעלה ולהשפיע למטה. אמנם חכמי הקבלה קראו לבינה לבד תשובה משני טעמים. האחד לפי שהכל שב אליו ביובל הגדול. ועוד שהנחת הרוח הזך הפנימי הבא מהחכמה ומאין סוף יתברך, הוא שם תדיר בלא הפסק, ולשון תשובה מלשון בשובה ונחת תושעון (ישעיה ל'). וכשברא הקב"ה את העולם, קדם לבריאת העולם התשובה שהיא מן הדברים שנבראו קודם שנברא העולם, שנאמר, בטרם הרים יולדו וגו'. והטעם, לפי שגלוי וידוע לפניו מה שעתיד להיות, לכך הקדים לו התשובה, שאם ישוב מחטאו אין לך דבר שעומד בפני בעל תשובה, שנאמר, הלא אם תטיב שאת. זהו מה שאמרו רז"ל (ב"ר יב, טו), כשברא הקב"ה את עולמו עלה במחשבה לברא אותו במדת הדין, ראה שאינו מתקיים בו, הקדים מדת רחמים ושתפה עם מדת הדין. ומדת הרחמים היא הסליחה, והסליחה על ידי התשובה. לכך הקדים לו לאדם התשובה כדי שימחול לו על ידה.

לפני מי אתם מטהרים, ומי מטהר אתכם.

כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל.