רבי אלעזר בן עזריה אומר הרי הוא אומר 'כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך ה' אלהיך', קבע הכתוב ברכה למי שבא לידו מצוה בלא ידיעה. אמור מעתה היתה סלע צרורה לו בכנפיו ונפלה ממנו, מצאה עני ומתפרנס בה - הרי הכתוב קובע לו ברכה כשוכח עומר בתוך שדהו.
חזקיה אמר גדול שלום שכל המצות כתיב בהו (שמות כ"ג) 'כי תראה', 'כי תפגע', (דברים כ"ב) 'כי יקרא', אם באת מצוה לידך אתה זקוק לעשותה ואם לאו אי אתה זקוק לעשותה, ברם הכא (תהלים ל"ד) 'בקש שלום ורדפהו' בקשהו למקומך ורדפהו למקום אחר.
ה"שכחה" ושאר מצוות מצד אחד, והשלום מצד שני, מבטאים שתי גישות לחוקי הטבע, ששתיהן נצרכות, ויש לדעת מתי לפעול בכל אחת מהן.