כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם. וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא. ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה. וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך. ושמרת את מצות ה' אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו. כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש. ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת. ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך[1].
יראת המות היא מחלת האדם הכללית, הבאה בעקב החטא. החטא יצר את המות, והתשובה היא התרופה האחת להכחיד אותו מן העולם. כל עמל האדם סובב והולך הוא להנצל מן המות...
התרופות האמתיות שבהן העולם הולך ומשתחרר משעבוד המות הן גנוזות באוצר חיים, בנשמתא דאורייתא, המתגלה בכל גילוייה, והולכת ומסתתרת בחביון עזה...
מועיל הוא גם כן פתוחו של הרוח הלאומי, במה שהאדם מרגיש את אושר הקיבוץ הכללי בהרגשה חיה פנימית, ושמח בשמחת האומה, בתור אבר מאבריה, שבזה פחד המות מצד מראה הכליון החמרי שלו מתקלש, שהרי נשארה היא האומה בדורותיה, שבה כל מעיניו.
ועוד יש לפרש שמפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו וקושר דבר רוחני בדבר גשמי...
ולא יהיה לעתיד אלא רק אותה האכילה העליונה לבד אבל עכשיו הנה משתמשים באמת ובדקדוק אלו ב' האכילות ביחד וכמו שכתב 'כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם' והוא השפע הרוחני הנמשך מלמעלה בכל מזון ומזון והוא המקשר את הנשמה עם הגוף על ידי כל מאכל ומשקה.
כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, פירוש כי חיות הנשמה הוא לא על ידי מאכל כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם וזה הברכה...
ולמה כתיב 'ארץ', 'ארץ' שני פעמים, להודיעך שאין הבית עומד אלא על שני דברים הללו.
הרואה זיתים בחלום זוטרי - פרי ורבי וקאי עסקיה כזיתים (=ויעמדו עסקיו כזיתים), והני מילי פירי, אבל אילני - הויין ליה בנים מרובין שנאמר 'בניך כשתילי זיתים וגו''. איכא דאמרי הרואה זית בחלום שם טוב יוצא לו שנאמר 'זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך' הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה שנאמר 'ויקחו אליך שמן זית זך'.
"כל הקודם לארץ קודם לברכה" - הברכה היא המגלה את "מוצא פי ה'" שבאוכל, ועל כן קרבתו של המאכל לארץ - לצד הנצחי, גוררת את קדימותו לברכה, וחושפת את הצד הנצחי שבאוכל.
[1] דברים ח', א'-י'.
[2] קהלת א', ד'.
[3] אורות הקודש כרך ב', עמ' שפ"א.
[4] שו"ע אורח חיים סי' ו' סעיף א'.
[5] ביאור הגר"א שם.
[6] שערי הלשם חלק ב', סימן א', פרק ג'.
[7] לקוטי תורה פרשת עקב.
[8] ביכורים פ"א ה"א.
[9] ברכות מ"א ע"ב.
[10] ברכות מ' ע"א.
[11] ברכות נ"ז ע"א.
[12] בבא בתרא כ"ה ע"ב. בהקשר זה יש לציין כי בציווי על הדלקת המנורה בזמן זית נאמר "חוקת עולם לדורותיכם" (ויקרא כ"ד, ב'), ומכאן למדו חז"ל בספרא שכל מקום שנאמר "צו" יש זירוז מיד ולדורות.