האמת היא שזה די מתסכל לכתוב מאמר שבעצם מופנה לזרם הדתי החרדי, כאשר העלון הזה בקושי נכנס לשם, ומעטים מהם קוראים את העלון הזה. אבל לכתוב חייבים כדי לנסות להשפיע איכשהוא ולשפוך מים של אהבה על אש השנאה והמחלוקת בכביש בר אילן בי"ם "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" (שיר השירים), וכן הייתי שמח אם מישהו ייקח יוזמה ויחלק את המאמר הזה בכמה מאות עותקים, במקום הזה.

קראתי באינטרנט שכאלף חמש מאות חרדים צעקו שבבאאסס על מכוניות שעברו שם, וחלק מהם זרקו אבנים ואשפה על שוטרים, ומצד שני אנשי מר"צ ושינוי דאגו שכל כמה דקות תעבור שם מכונית משלהם כדי ללבות את אש השנאה. ואני דווקא מתפלא על החרדים שמהם אני מצפה לקידוש ה' ולא לחילול ה'.

האם לא כתוב בתורה "לא תבערו אש בשבת"? ובספר עקדת יצחק מצאתי ש"האזהרה מכוונת גם לאש המחלוקת, שלא יבעירו אותה בשבת". ובספר שיחות מוהרא"ש בערך "אהבת ישראל" מצאתי שכתוב "בארץ ישראל היו יכולים בנקל לקרב את כלליות נשמות ישראל אם היו הולכים עמם רק בדרך אהבה ורחמנות. במקום לזרוק עליהם אבנים (ולצעוק שבאס) צריכים לנשקם ולומר שבת שלום. ואם יראו מחלל שבת ידעו כי לא בחינם ראו כי גם אצלו יש חטא זה, ויגש ויתן לו שלום וגם יתן לו נשיקה ויאמר לו שבת שלום". אז לא רק שהחרדים לו נותנים נשיקה ואומרים יפה שבת שלום, או לפחות כמו שרבי אהרון מבעלז היה אומר על כל מכונית שעוברת "מזל טוב, מזל טוב, זה בטח יולדת", אלא צועקים בשנאה ובלי היגיון שששבבאאסס (תכלס הצעקות לא עוזרות אלא רק מרגיזות את החילונים), וחלק מהם זורקים אבנים שזה "מוקצה" בשבת, ועוברים על חילול שבת, ועוד זורקים על יהודים שוטרים שכל תפקידם הוא לשמור על הסדר שזה "לא תעמוד על דם רעך, ממש", ואייך בכלל אפשר לחשוב לזרוק אבן על יהודי? האם ייתכן שיד אחת תכה את היד השנייה? הרי אחים אנחנו, ועוד זורקים אשפה ומלכלכים בשבת את ארץ ישראל.

אוי איזה בושה, איזה חילול ה'.

"יש אנשים הנגועים במידות שליליות של צרות עין, שנאת חינם, קשיחות הלב, ולשם הצטדקות עצמית ומתן צורה הוגנת לפורקן יצרים אלה, הם נפתים להתלבש בטלית מתחסדת של שומרי חומות הדת בשם קנאת ה' מדומה, ומשלחים לחופש את נטיותיהם ההרסניות כי לא עלה בידם להתגבר עליהן" (הרב שמעון פדרבוש, אחדות העם).

אחינו החרדים, לאן התדרדרתם? גם חילול ה' וגם חילול שבת? אם כך, יש כאן חילול ה' מהצד החרדי וחילול שבת מהצד החילוני, ומה יותר חמור ע"פ ההלכה? חילול ה'. לכן שמעו אלי אחיי החרדים, "מתוך נשמתי אני מדבר אליכם, מתוך נשמת נשמתי, מתוך קשר החיים שאני קשור בכולכם ואתם כולכם קשורים בי" (משפטו של הראי"ה קוק), אתם חייבים להפסיק את חילול ה' שאתם עושים, אתם גורמים בזה אימה, איבה, קולות של מלחמה, ושנאת אחים שבכל שבת גוברת.

אם אתם באמת רוצים לעשות קידוש ה' אז שמעו מה אמר רבנו הראי"ה קוק על הדרך למנוע חילול שבת "הבא להוכיח את ישראל על שמירת שבת, עליו להרגיש כי תוכחתו אינה אלא הלחיצה בכפתור, ותכף כשנלחץ בו עמוק עד שייגע בפנימיות הלב הטהור, לעבור דרך כל החלודה שעל הלב ואז תיכף ייפתח ויאיר האור הגדול" (מתוך ספר מועדי הראי"ה).

כשרוצים לבוא ולהשפיע אז צריך לבוא בעדינות, מהלב, באהבה, כמו חב"ד, כמו מכון מאיר, כמו ארגון ראש יהודי, כי אהבה היא הסרט שקושר אותנו ביחד. אדם שאתה בא אליו מאהבה אז הוא מרגיש את האנרגיות החיוביות, הוא חש שאתה רוצה בטובתו כמו שאמר רבי נחמן מברסלב "יש בכל אחד מישראל דבר יקר שהוא בחינת נקודה, מה שאין בחברו, ושם בנקודה זו שורה האהבה והיא מאירה ללב חברו" (ליקוטי מוהר"ן לד), ואז כשאתה מאיר לשני ולא שורף אותו אז הוא מוכן להקשיב, הוא יבין, ואולי גם יקבל אם נדע ללחוץ נכון על כפתור הלב. "ברחמים רבים יש להביט על הבנים המבולבלים ולתמכם בכל אשר תשיג ידינו לקרבם אל היהדות בכל דרכי נועם שבעולם. יש ניצוץ קדוש בכל נפש ישראלית, וכשמקרבים ומחבבים, מעירים את הניצוץ והיה לשלהבת קודש. עבודה גדולה ומאירה היא להסיר את הכעס מהלב ולהביט על הכל בעין יפה ובחמלת חסד" (הראי"ה קוק, אגרות ראי"ה ב,קמב). דרכיה של התורה היא דרכי נועם, לא צעקות, לא קללות, לא ליכלוך, ובטח לא אבנים, הרי חושך מגרשים באור ולא באבנים.

אל תצפו אחינו החרדים שאנו הכיפות סרוגות נבוא וניקח חלק בחילול ה' הזה, אנו מאמינים בדרך אחרת שאותה סלל לנו הראי"ה קוק שאמר "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה", וזוהי דרכנו, ומי שזורע אהבה אז ממנו יצמח המשיח.

הניצחון הגדול על כביש בר אילן לדעתי לא יבוא מבג"ץ או מבד"צ, אלא הוא יבוא מהלב.