צהרים, חמישה לארבע, יד אליהו, שער 11, נוער בני עקיבא, שלטים, מבן כל עשרות השלטים ששם, שלט אחד אידיאליסטי ואפשר היה למצוא גם כמה שנונים, ויכוחים שנמשכו לצעקות, ארבע וחמישה, נוער המורדים, מוסריות, צלמים, כתבים, תקשורת, מבטי זלזול, כמה חולצות תנועה - כתמים לבנים בודדים, הרבה צבע, ואני יעז - וגם קצת צביעות... -
- הפגנה.

תולדות המשולש שהפך ל-וי.
אני באתי באותה מטרה -להפגין. ובאותה מסגרת - בני עקיבא. יותר נכון חשבתי שבאתי באותה מסגרת - אבל מסתבר שזו הייתה מסגרת יצוגית – היו שם רק קומץ של אנשים. עיזבו שהיו אמורים להיות שם עוד תנועות נוער, אני מדברת על התנועה, בה"א הידיעה (לא רק כמובן משום שהיא הטובה ביותר...) אלא משום שהיא הגדולה ביותר. אז איפה היו שבעת המחוזות שלה???( ולכל אלה שמתחילים לחשב: דן, דרום, ירושלים, יהודה, חיפה, שרון וצפון) מובן שחול המועד, ויש כאלו שיצאו לתור את הארץ לאורכה ולרוחבה, והיו כאלה שלא הגיעו כיוון לא ראו בהפגה דרך נכונה - מקובל ולגיטימי, ובודאי שהיו כאלה שראו מחוייבות יתר והלכו "להפגין" מבפנים... (אבל זה כבר בעיה בפני עצמה – אולי לפעם הבאה - אולי...)
על השאלה: "איפה כולם?" ענה לי אותו נער שתפס את עיני המצלמות ואת זוית עיניי, טיפס על אחד העצים והכריז בצחוק: "הקמתי מאחז!"

מאז שאני בבני עקיבא ידעו טוב טוב לדקלם לי סיסמאות ולהניף דגלים, ובכנות - גם אני עשיתי את זה בתור מדריכה, נראה לי אם אני לא טועה שהדגל החביב ביותר על מדריכי התנועה (חוץ מכמובן הדגל של "תורה ועבודה) הוא הדגל המשולש של: עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל.
כל אחד מסדר לו את משולש זה איך שהוא רוצה לפי השקפתו וראייתו. אבל אני בטוחה "שהמתמטיקאי" שטבע את המשולש הזה ודאי לא חשב שהוא יהפוך ל-וי. ומהמשואה ישאר ארץ ישראל, ותורת ישראל. כולנו היינו בהפגנה של "העם עם הגולן", וחברון מלאה באנשים בשבת "חיי - שרה", הרבה היו בפינוי של חוות גלעד (או לפחות ישבו בבית קרועים מול הטלויזיה כי אמא לא הרשתה ללכת...) אבל איפה היינו כשהנכים שבתו רעב מול הכנסת? איפה היינו כשרצו לבטל את חוק הנגב? אם תשאלו ילד איפה הוא רוצה לגור או שמיניסטית איפה היא רוצה לעשות שרות לאומי הם לא יגידו לכם לחזק ערים או בעיירות פיתוח, הם יצביעו לעבר ההתנחלויות לעבר הצלע של "ארץ ישראל".
"נוער הגבעות" זה כבר מושג, מדוע המושגים של "להתנחל בלבבות", "והמתנחל החברתי" עוברים לנו מעל הראש (ולגבוהים שביננו - ליד האוזן) - (שימו לב שאפילו בנושאים חברתיים חוזר השורש נ.ח.ל - התנחלות, מתנחל, להתנחל, תתנחל, נחלה - ארץ ישראל...)
תראו, מה שמטריד אותי זה לא ההתנחלויות וגם לא ההתישבות בהם, אלא שזה רק זה. שתי צלעות - וי. ולא משולש. מדי פעם אפשר לרדת מהגבעה (לשעה שעתיים - הגבעה לא תברח...) וללכת להפגין גם "לצלע השלישית" ושגם היא אמורה להיות חלק מהאידיאולוגיה שלנו.
אני לא אומרת נמסור התנחלויות ונעבור לת"א להקים שם גרעין תורני - כי מי שהבין את זה כך- רצה להבין זאת כך. צריך לעשות זאת וזה חשוב לא פחות, והאנשים שזה מתאים להם יעשו זאת.
זו דעתי, רבים יקראו זאת ויכנסו לעמדת הגנה אבל מה הם יעשו כאשר הם יקראו את הפתק שהכניסו לבקבוק לפני 20 שנה עם כל הסיסמאות ויראו שפתאום ממשולש יצא להם וי...
ושאולי לפני שנדקלם סיסמאות - נחשוב עליהם. קצת.

צהרים, חמישה לארבע, מערת המכפלה, חברון, נוער בני עקיבא, שלטים, וחלקם אפילו שנונים, ויכוחים שנמשכו לצעקות, ארבע וחמישה, נוער המורדים, מוסריות, צלמים, כתבים, תקשורת, מבטי זלזול, אותה הפגנה, אותם ערכים, רק מקום שונה. וכמה חולצות תנועה. כמה??? - צביעות.

* הקטע נכתב לאחר ההפגנה "נוער מורד במורדים" ביום ראשון יח בניסן ג, חול המועד פסח התשס"ג.