ברשות השידור הוכרז נוהל קרב, עם היוודע תכנית האוצר להנחית את חרב ההפרטה וההתייעלות גם שם.
היריבויות וההשמצות האישיות נדחקות כעת הצידה. מנכ"ל רשות השידור, העיתונאים, הטכנאים וועדי העובדים על סוגיהם השונים (וכאלו יש הרבה) - מערכת משומנת של קובעי סדר היום הציבורי מגוייסת להעביר את רוע הגזירה.
והנה כבר התבשרנו כי מס' פוליטיקאים חרוצים כבר מיהרו להבטיח כי "יעשו כל שביכולתם" כדי למנוע את ההתעמרות של פקידי האוצר.
רעיון ההפרטה אינו זר לרשות השידור , עשרות דוח"ות וועדות כבר ישבו על המדוחה וחשבו כיצד להפריט ולייעל את רשות השידור, די אם נציין את יוזמתו של רוה"מ לשעבר נתניהו שעם כניסתו לתפקיד השמיע לכל דכפין את משנת הפרטת רשות השידור והתעקש על רצינות כוונותיו לבצעה.
בין היתר , עלתה מחדש היוזמה להפריד ניהולית בין קול ישראל והערוץ הראשון , יוזמה שמומחים רבים הצביעו עליה, כמהלך שבהחלט יכול להוות צעד חשוב בדרך להשטחת נורמות ניהוליות והפיכת השידור הציבורי ליעיל וחסכוני יותר.
אולם למצער , כשהרעיונות לקצץ , להפריט ולייעל נשענים על פוליטיקאים העוסקים ב"חיי שעה" , בפריימריז ובבחירות הקרבות, ביניהם גם כאלו שנמנים על מחנות שהיית מצפה מהם להתייחסות עניינית נראה שגם גורלו של המהלך הנוכחי יהיה כשל קודמיו ,פרנסה לעוד וועדה ובעיקר הזדמנות לפוליטיקאים שיזכו לקבל את תואר "יקירי השידור הציבורי" תוך שיגרפו לעצמם עוד זמן מסך ובתמורה יביעו התנגדות חריפה ונמרצת בשם "חשיבותו של השידור הציבורי" לכל שינוי או קיצוץ.
השנה יותר מתמיד , לא נראה שהציבור בישראל יסכים לקבל אחרי כל כך הרבה גזירות כלכליות קיצוץ בקצבאות וקריאות להידוק חגורה, שובר לתשלום אגרת טלוויזיה בסך של 520 ש"ח כשענן כבד של ספקנות לגבי ההצדקה של תשלום סכום כה גבוה עבור כל-כך מעט שירות רובץ עליה.
לצדקנים ול"יקירי השידור הציבורי" צריך לומר , כי דווקא מי שהשידור הציבורי יקר לו, צריך לעמוד על כך שהמערכת כולה תעבור טלטלה חזקה, מתוך ידיעה שאי אפשר להשלים עם תקציב של כמעט מליארד ש"ח שבסופו של דבר הוא תקציב גרעוני שאינו מספק די הצורך שידור בעל תוכן יהודי , ישראלי ומקורי.
טוב היו עושים שם ברוממה, אם במקום להילחם למען הנצחת המצב הקיים , היו הופכים את הצעת האוצר למנוף לשינוי מבני , תקציבי וארגוני, ובכך עוצרים את דהירת העגלה לקריסת מערכות טוטאלית.
* אבי שמידט הינו עורך דין, חבר מליאת רשות השידור ויו"ר ועדת הביקורת שלה.
* פורסם ב "מקור ראשון" 23/8/2002