מציאות החיים במדינת ישראל מפגישה אותנו עם עולם שלם של אנשים שאתם אנו חלוקים ביחס לתפיסות הבסיסיות של החיים. משנתנו מציבה את התשתית, את קומת המסד ביחס למערכת היחסים שבינינו לבין אחים שאינם שומרי תורה ומצוות. פעמים רבות אנחנו חשים רגשות של כעס וריחוק ביחס לאחינו החילונים. אנחנו חשים שאנו רחוקים מאורח חייהם, אנו מתנגדים, בצורה נחרצת, להשקפת עולמם ודבר זה עלול להוליד תחושות ניכור ואיבה.
הלל בא ללמדנו שעלינו לפתח גישה אחרת. במקום להתרחק ולהרחיב את הפערים בעם עלינו להשתדל להתקרב ולהכיר. אנחנו צריכים ללמוד לאהוב את הזולת ולהיות חברותיים כלפיו. רק כך נוכל לקרב את הרחוקים לתורה. רק מתוך אהבה והערכה, רק מתוך יצירת קשר אשי עמוק, נוכל לחבר דבקים ולבנות עם אחד בארץ. בכלל, על מנת שנוכל ליצור קשר טוב עם אחינו, עם רצוננו ליצור מצב בו ירצו להתקרב אל אורחות חיינו, עלינו לנהוג כשורה ולהוות דמויות לחיקוי. הדרך היחידה באמצעותה ניתן לפעול למען קרוב לבבות תלויה בנו. לא צריך לרצות להחזיר בתשובה. מספיק להיות בני אדם!