פורסם ב'מקור ראשון' גיליון 243, ל' בניסן תשס"ב, 12.4.2002
אם חשבתי לתומי שהלחץ על בנות ישראל הכשרות להשתדך מתחיל בגיל 25-24, מסתבר שטעיתי. כותבת לי ציפי: "הרשה לי לנצל את פינתך בכדי לזעוק על עוול אימתני, מחדל של ממש, שגיליתי לאחרונה. לפני ימים מספר קפץ מחוג חיי לעשרים וחצי (מסיבות שזה לא המקום לפרטן אני מעניקה חשיבות רבה לחצאי ימי הולדת). ברוב תמימותי הנחתי תמיד שגיל עשרים נחשב צעיר למדי, פרט לעובדה שכל עלמה מושווית לבנות משפחתה - ובמקרה שלי ישנן כמה בנות-דודה קשישות ממני, שעוד לא ראו את זיו החופה מעל ראשיהן.
ובכן, מסתבר שטעיתי. אוסף מבהיל של הערות מתחיל להצטבר ברזומה שלי. מקורן של כמה מן המפחידות שבהן הוא אמי מורתי שתחיה, שרמזה לי לאחרונה שהיא מקבלת הלוואה לדירה מהעבודה רק בשלוש השנים הבאות, ושהיא רוצה לנצלה. בכדי להעמיד את הדברים על דיוקם ולהעניק פרופורציות אציין רק שהאמא המדוברת נישאה בגיל עשרים ושש לערך.
אחת מדודותיי המרובות לחשה לאחי בשמחה משפחתית שלא הופעתי בה, שבעת שירת 'מה נשתנה' בליל הסדר יכול אדם לבקש כל שיעלה על דעתו ומשאלותיו ייענו (אני סקפטית לגבי דברים כגון אלו עוד מיום הולדתי השמיני, בו ביקשתי שאדע סופסוף לרכוב על אופניים בלי גלגלי עזר. מיותר לציין שעד היום אני נעזרת בכלי תחבורה אחרים). הדודה הורתה לאח שיבקש שידוך הגון לאחותו ההולכת ונעשית קשישה, ושימסור לה להתפלל על עצמה גם כן.
לאור הזוועות שתיארתי זה עתה נשאלת השאלה, כמה לחוצה צריכה להיות בחורה שהגיעה לשנתה העשרים וחצי? ובהתחשב בעובדה שברוב עקשנותה מסרבת אותה בחורה, משמע - אני, להילחץ, כמה לחוצים צריכים להיות בני משפחתה?! ואם עדיין לא להילחץ - באיזה גיל הלחץ מתחיל להיות לגיטימי? ומדוע אין מתחשבים בגחמותיו האישיות של בן/בת האנוש, שלא בהכרח רוצים ו/או מוכנים נפשית שסבתם, שתאריך ימים ושנים, תחלק את מספר הטלפון שלהם לעוברים ושבים?
ציפי יקירתי, בנוגע לשאלתך כמה לחוצה צריכה להיות צעירה בת עשרים וחצי, תשובתי היא: 7. כלומר די לחוצה. ואם להיות מדויק יותר: לחוצה אך זהירה. השנים בורחות בלי לשים לב, ואין לנו שום הבטחה שכאשר נרצה באמת, הנסיך או הנסיכה יחכו לנו מאחורי הדלת. שמעי לכן לאודי קשישא האומר לך: אינך צריכה ממש להילחץ (זה לא טוב לפצעי הבגרות) וגם לא לקבל כל הצעה, אבל בהחלט ראוי שתהיי פתוחה לשמוע הצעות מבלי לפסול אף אחת – כי כשהנסיך יגיע (כך אומרים), תהיי כל כך נלהבת ממנו, עד שתשכחי בכלל שכתבת לי על כך. הימור שלי, חתונה בשנה-שנתיים הקרובות.