"לא אכפת לי שתזכיר את שמי", כותב לי מיכה רוזנשטיין, "כדי שאלו שמציעים לי יידעו שהם לא רציניים וכבר נמאס לי". והוא ממשיך: "אתה מכיר את התופעה הזו שאתה יוצא עם מישהי במשך תקופה, ובדיוק אז נוחתות עליך בגלים עשרות הצעות לדייטים? כדי לא להרוס את הקשר שאתה מנסה לבנות עכשיו, אינך מסכים אפילו לשמוע על הצעות אחרות, ובמקרה הטוב אתה עושה רושם בצד את רשימת המציעים - בתקווה שלא תזדקק להם. מובן שהתקווה הזו מתפוגגת תוך שבועיים בערך, ואז אתה נאלץ לחזור אל הרשימה הזו. הבעיה היא שעכשיו חלק מאלו שהציעו כבר לא זוכרים על מה אתה מדבר, ואלו שכן זוכרים צריכים להתחיל לברר שוב אם הבחורה פנויה, ועד שהם מבררים יוצאת לך הנשמה. בלית ברירה אתה מתחיל לשמוע כבר הצעות מכל חברה של סבתא שלך שחושבת שהגובה שלך ושל הבחורה שהיא מכירה יכול להתאים, והנפילה לא מאחרת לבוא. עד מתי?"
מיכה, האם שמעתי צליל של ייאוש מעטך? תופעת ההצעות הבאות בגלים שהזכרת, היא אחת התופעות העל-טבעיות הכי מדוברות שקיימות במקצוע. אישית, כבר הפכתי לגולש גלים מדופלם הודות לתופעה זו. מטענתך עולה שרוב ההצעות שהוצעו לך כשהיית תפוס לא מגיעות כשאתה כבר פנוי אפילו לשלב הטלפון הראשון בגלל שדכנים ערלי לב ששכחו אותך בבית. ואני רוצה ללכת צעד קדימה: נניח שכל ההצעות היו זמינות, ובאופן עקרוני יכולת לענות בחיוב על כולן, האם לדעתך קיים איזשהו סיכוי שהיית מוצא שאחת מהן באמת ראויה?
בוא נעשה חשבון: חמישים אחוזים מהבחורות המוצעות גרות בדרך כלל בקצה השני של הארץ, ולך כבר יש קילומטרז' של טייס אפ15- על כבישי ישראל והיית מוכן בקלות לוותר על התענוג.. לשלושים אחוזים נוספים חסרים מספר פרמטרים שמאוד חשובים לך (השיער שלה מתולתל ולא חלק, היא הולכת בחצאיות ג'ינס ולא בכותנה וכד'). עשרים האחוזים הנותרים הן הצעות שבאות הישר מחוג ההתעמלות של סבתא שלך. לא ממש מגניב, נכון?
אתה רואה, לא הפסדת כלום. אין ממה להתעצבן. מצד שני, כשאני חושב על זה, דווקא פרלמנט ההתעמלות של הסבתא יכול להיות מועיל. מניסיון, דווקא אנשים שלא מכירים אותך, ואפילו לא מכירים את הבחורה, יכולים להביא לך, בלי כוונה, את היציאה הכי טובה. נסה ותיהנה.

נשמע מוכר ? רוצים לספר , לשתף ? פורום "לא כלה דרכנו" עומד לרשותכם..