שאלה:
תמיד למדנו שמסירות נפש שייכת לטבע הישראלי מכוח עקדת יצחק, ועינינו רואות שמכוח מסירות נפש בנינו את תחיית האומה בארצה. והנה עתה, לכאורה נראה שגם לערבים יש מסירות נפש על לאומיותם, הם עושים כל מיני מעשים של גבורה, עד כדי מוכנות להתאבד. מניין להם מסירות נפש?
תשובה:
לא מהיום יש מסירות נפש אצל גויים עבור כל מיני דברים, ולא מהיום גויים נכנסים בגבורה לכל מיני קרבות ומלחמות. השאלה היא- על מה הם מוסרים את הנפש. האם על אידיאל עליון או על רשע? האם על אהבת ד', על התורה, על עם ישראל, או על רשע? גם הנאצים, ימח שמם, מסרו נפשם במלחמה.
כך כותב מרן הרב קוק: "הצימאון להיבלע כולו ברוח ישראל צריך הוא להתגבר. לחשוב ישראליות, להרגיש ישראליות, לחיות חיים ישראליים, לראות בשמחת ישראל". יש אידיאל עליון להיות ישראלי, מכף רגל ועד ראש, בכל הרגש ובכל השכל, בכל נפש-רוח-נשמה.
ומדוע? "זאת היא מגמה עמוקה, גבוהה ורחבה, מלאה טל חיים של קודש". להיות שייך לכלל ישראל, זהו בעצמו קדושה. ולאומיות זו "מובדלת מרגש דוגמתה אצל אומות העולם שרפוד בהרבה שנאת הבריות ורשעה בלא אידיאל קודש פנימי. הצימאון לרוח האומה, צימאון הוא לד', לאור תורה, ליושר, לחכמה וכל טוב ונעלה" (אורות ישראל, קמז).
המובן של מסירות נפש, הוא שדבר מסוים הינו חשוב עבור האדם עד כדי כך שהוא מוכן לוותר עבורו על דברים רבים, אפילו על חייו. לגרמנים ימ"ש, היתה מסירות נפש, אך זו היתה מסירות נפש של טומאה. גם לעמלק היתה מסירות נפש לקפוץ לאמבטיה רותחת- כדברי חז"ל. אך זו מסירות נפש עבור הרשעה.
בזמן בית שני, היו אנשים שקנו את הכהונה הגדולה בהון עתק ולבסוף כאשר נכנסו לקודש הקודשים ביום הכיפורים, מתו שם ונמשכו החוצה בעזרת חבלים. וכי פתא ים היו להקריב כספם ונפשם עבור כהונה גדולה? אלא שהם רצו כבוד והיו מוכנים למסור את נפשם עבור כבוד.
הרומאים מסרו את הנפש כדי לשלוט על כל העולם. כך גם מוחמד שלח את המוסלמים למלחמות גדולות לכבוש את כל העולם.
מרן הרב קוק כותב שהיסוד הפנימי של שנאת ישראל לכל צורותיה, הוא החשש שאור הצדק יתפשט בעולם (אורות, אורות התחיה ב).
איך נדע אם מסירות נפש נובעת משאיפת צדק או מרשע? נסתכל מה קורה בכל מרחב החיים. אינשטיין אמר: הברומטר של עם הוא שדה הקרב. והוסיף: הברומטר נמוך.
אם תראה, עם ששש עלי קרב ומתאכזר במלחמה- תדע שהדחף הפנימי שלו הוא רשע, ואם תראה עם אוהב שלום ורודף שלום, אוהב צדק ורודף צדק, המוסר נפשו במלחמה- תדע שרוח טהרה וקדושה נושבת בו.