המדריך למתחיל המתחיל

שלום לך, עלם חמודות.
מדריך זה מיועד הוא לעזור לך להישאר עלם חמודות במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב- להיעשות כזה. במקרה הגרוע, הוא יאפשר לך להסתיר את העובדה שאינך כזה כלל ועיקר.
היושר מחייב שנציין, כי מדריך זה נועד בעיקר לשיפור מצבנו אנו, הבנות, הנאלצות להתמודד עם מחדל החינוך המזעזע להתנהגות ראשונית ביותר בתחילתו של קשר. וגם בסיומו.
כל הטיפים שיחולקו להלן, מבוססים על נסיונותינו העגומים ועל ערבים משמימים אין ספור שכל מטרתם למצוא חתן.
למותר לציין, שטרם מצאנו.
אולם, למען שיפור איכות חיינו, המין היפה (?), הטרחנו עצמנו לאחר עוד ערב עגמומי, ממנו יצאנו בגבות מורמות (אם כי מרוטות היטב).
כל אחת מהדוגמאות הניתנות כאן, מצוטטת כפי שנאמרה ו/או נעשתה באמת ובתמים לנו או לחברותינו.
בברכת "לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות…"

אל תברר יותר מדי. העובדה שאנחנו מסכימות לצאת אתך אמורה לספק אותך מעל ומעבר.
אתה מזוקן? לא נורא. רק תדאג שעובדה זו תגיע לאוזני הבחורה עוד לפני שמספר הטלפון שלה בידך.
קיבלת את הטלפון? השתמש בו!!! ולא באיחור של יותר מיום לאחר קבלתו.
אל תתקשר מדיבורית. זה מעצ-ן (…) ומוציא מיד ת'מוטיבציה. אנחנו נוכל להתמודד עם עוד כמה דקות עד שתמצא חניה.
במידה ועלה על דעתך (מסיבה עלומה כלשהי) שאפשר לוותר על שיחת הטלפון הראשונה, הרינו להודיעך חד משמעית: אי אפשר!!! חובה עליך להתקשר!!!! (לא, איש ביניים לא יכול לקבוע לכם מועד לפגישה).
לפני שאתה מרים את השפורפרת על מנת לחייג לראשונה, אנא ממך- ודא שאתה יודע מהו שמה.
בשיחה הראשונה אל תהיה תכליתי וענייני מדי. ["שלום, מדבר XXX. אני מבין שאנחנו אמורים להיפגש. נוח לך מחר?"].
בשיחה הראשונה אל תאריך מדי. עוד לא הגעת לשלב בו בא לנו לשחנ"ש אתך אל תוך הלילה. [כל שיחה העוברת את העשר דקות היא ארוכה בהחלט. טלפון קצר עדיף על פגישה דוממת].
"הוא לא ידע את שמה"… לפני שאתה מעלה בחורה בפגישה הראשונה לאוטו, למען השם!!! שאל מהו השם. יהיה לא נעים לגלות שבחור ובחורה גלמודים עודם עומדים וממתינים לכם במקום היעוד.
אל תפתח את הפגישה בהסבר ממצה מדוע נאלצת להתפשר על הבחורה היושבת מולך!
אין לנו שום כוונה לעבוד אצלך, אז אל תראיין אותנו.
אל תנסה להפעיל איזו תובנה פסיכולוגית מעוותת שנדמה לך שהגעת אליה, בשאלות ביזאריות והזויות כגון: "אז מה מידת הנעליים שלך?" או: "אילו היית רוקדת בחתונה, באיזה מן המעגלים היית רוקדת- הפנימי או החיצוני?". ו-נחזור שנית: כן!! אלו ציטוטים מדויקים למדי מן המציאות העולה על כל דמיון.
אם תספר לנו סיפורי צבא, אנחנו מתחייבות לגמול לך בסיפורי שירות לאומי. כן, כן, זהו איום.
"אם בחורה שואלת אותך על הצבא, זה סימן שהיא כבר החליטה לזרוק אותך ומאפשרת לך להעביר את שארית הפגישה בדיבורים על עצמך…". תובנה עמוקה אליה הגיע בחור נבון במיוחד ולמוד דייטים. הערצתנו נתונה לו. לא יכולנו לנסח זאת טוב יותר.
אל תתן לנו מחמאות בפגישות הראשונות. התזמון שלך תמיד מכוון לרגע ההחלטה שלנו לזרוק אותך. הו, כמה שזה מביך…
חכמים היזהרו בדבריכם! אל תגידו דברים סתמיים שיכולים להתפרש מעבר למשמעות השולית שהתכוונתם להעניק להם. ["יש בך את כל מה שתמיד חיפשתי". דייט ראשון].
קטע זה מכוון, כמובן, לשטח עירוני. אזור המלונות, למשל. אז… אל תגיד שאתה הולך לחפש לך עץ ותחזור כמה דקות לאחר מכן בהבעה של כלבלב מרוצה.
אל תבקש מאתנו להתקשר אליך לפלאפון כפי שאתה מתקשר אלינו. חוץ מהעובדה שאין לנו הרצון לעשות זאת, אין לנו גם המשאבים הפיננסיים הדרושים לכך.
אם עוד לא הגענו לשלב בקשר בו אנו מתקשרות אליך מיזמתנו, אנא ממך היה טקטי מספיק להירמז: אל תתקשר אלינו עשר פעמים ביום. או חמש. או שלוש.
אם אתה מזמין בחורה לארוחה על חשבונך, אנא ממך: בדוק מראש האם האשראי שלך מצוי ברשותך. תודה.
אל תספר לבחורה בפגישה השלישית שאמא שלך כבר משתוקקת לפגוש אותה.
אל תספר לה שמהבחורה האחרונה שלך נפרדת בעצת מקובל.
"לא מצאתי לגוף טוב משתיה", או: הגיעו מים עד (גועל) נפש. מעשה נוסף שהיה, לא בארץ רחוקה ולא לפני שנים רבות; עלם חלודות אסף נערה הישר ממקום לימודיה, לאחר יום לימודים ארוך בו לא בא אוכל אל פיה. הבחור היה חדור מרץ בלתי נדלה, קיפץ על ההרים ודילג על גבעות ירושלים. לאחר כשעתיים של צעידה מרתונית, נטלה הבחורה את גורלה בידיה וביקשה עצירת שתיה קלה. "אין בעיות" השיב הבחור, והוביל אותה אל הקיוסק הקרוב. שם, נטלו כל אחד את פחיתו בידו וניגשו אל הקופה. "תשעה שקלים בבקשה", אמר המוכר. "לא, אני משלם רק על הפחית הזו", השיב לו הבחור והמתין בסבלנות בצד עד שסיימה הבחורה לקבל את העודף על הפחית שרכשה לעצמה. שנוסיף משהו?!?!?!
אידיוט אחד פעם סיפר לכם, שאם בחורה מספרת לכם שהיא רוצה לסיים את הקשר- עליכם לשאול למה, "כדי לשפר לפעם הבאה". אומנם, כולכם אימצתם בחום את העצה הזאת, אך תאמינו לנו, מתוקף התפקיד הייצוגי שנטלנו על עצמנו- אתם לא רוצים לדעת למה. אין, לא היה ולא יהיה מה "לשפר" בעובדת ההעדר המוחלט של כימיה בינינו ו/או שממון מוחלט שאתה משרה עלינו ואתם רשאים להוסיף ולפתח כיד הדמיון. העובדה שאמרנו לכם בעדינות "זה לא זה" עדיין לא מתירה לכם להעמיד אותנו במבחן שהוא כמעט קשה מנשוא שלא לענות את התשובה הכנה והקורצת לשאלה "למה".
זה כן לטלפון: כל השאלות שאתה לא רוצה לקבל תשובה (כנה) עליהן בפרצוף.
יש לך דילמות בנוגע לקשר? יופי. זה מראה על תבונה ורגישות. לך על זה עד הסוף: חשוב לפני שאתה פותח ת'פה ומשתף אותנו בהן. יש לנו מספיק דילמות משלנו. [אם כי התנהגות כזו מסייעת לנו לפתור כמה מהן…].
והיה והחלטת שלא. אנא, אל תמנע מאתנו את שברון הלבב של שמיעת המילים האלה, לטובת אי שמיעתן כלל. תתקשר! תסיים יפה!!
מעשה שהיה: הדבר קרה בערב אפרורי משהו, טיפות כבדות זלגו מעיני השמים והנערה, אפופת חלום, השיבה לצלצול הפלאפון. מן העבר השני העלה הבחור, למשמע קולה הישנוני, את התהייה: "את ישנה?" "כן", השיבה העלמה בכנות מעוררת הערצה. "טוב, אז רק רציתי להגיד לך שנראה לי שזה לא זה", אמר הבחור לאקונית משהו, ובזאת ניתק את השיחה והקשר.
… לאחר שעות מספר, כשהקיצה עלמתנו, מתוך ערפילי חלומה הבזיק זכרון לא מוחשי במיוחד. עד עצם היום הזה היא עודנה תוהה: "ההיית, או חלמתי חלום?".

ואולי חשוב להבהיר לסיכום הדברים, שודאי שלא התכוונו לפגוע.
אף שכל הסיפורים לעיל, הנם אמת לאמיתה וללא הגזמה, נציין שנית, שבחברת רוב הבחורים הנ"ל לא סבלנו. גם מהפגישות רוויות הסבל השתדלנו להפיק את המרב- והרי הוא לפניכם.
וכל הנאמר- ברוח טובה נאמר…
בנים יקרים, אם גם לכם יש מה לתרום לדיון הפורה, שתפו אותנו ואל תחסכו מאתנו את שבט לשונכם.
בנות יקרות, אם גם לכן יש מה לתרום לדיון הפורה, שתפו אותנו ואל תחסכו מהבנים את שבט לשונכן…
(המעונינים לשלוח חומר בנושא, ומאמרים בכלל, מוזמנים לכתוב לנו boaz@kipa.co.il )