במוקד הפרשה עומדת ההתגלות האלוקית לעם ישראל - מעמד הר סיני ומתן תורה.
מעמד הר סיני הוא מיסודי האמונה, וכפי שמביא הרמב"ם[1]:
מעמד הר סיני הוא מיסודי האמונה, וכפי שמביא הרמב"ם[1]:
ביטוי דומה מופיע בספר הכוזרי בתוך דברי החבר המסביר למלך כוזר מדוע פתח את הצגת אמונתו במעמד הר סיני[2]:
מדוע דומה הקבלה למראה עיניים? מה משמעות "עינינו ראו ולא זר"?
משמעות הדבר היא, כי האומה החיה הרי היא כאדם חי, ודברים האצורים בזכרונותיה של האומה עוברים מדור לדור כדברים חיים, ולא כהסטוריה.
כשם שבאדם, התאים בגופו מתחלפים אך אישיותו, זכרונותיו ומחשבותיו נשארים, כך גם באומה - האישים מתחלפים, אך הזכרונות נשארים, ואנו - עם ישראל כולו - ראינו את מעמד הר סיני. על כן הנבואה דומה היא למראה עיניים, כי הגוף החי של האומה ראה, והקבלה היא הדרך להעביר ראיה זו לכל הפרטים.
היסוד שיש ללמוד מכאן הוא חשוב מאוד.
התורה ניתנה לעם ישראל. לא לאדם זה או אחר, ואף לא להרבה אנשים פרטיים, אלא לכלל ישראל, ורק כך יש להבין את התורה ואת משמעות הופעתה בעם ישראל.
כך כותב הרמב"ם[3]:
משמעות הדבר היא, כי האומה החיה הרי היא כאדם חי, ודברים האצורים בזכרונותיה של האומה עוברים מדור לדור כדברים חיים, ולא כהסטוריה.
כשם שבאדם, התאים בגופו מתחלפים אך אישיותו, זכרונותיו ומחשבותיו נשארים, כך גם באומה - האישים מתחלפים, אך הזכרונות נשארים, ואנו - עם ישראל כולו - ראינו את מעמד הר סיני. על כן הנבואה דומה היא למראה עיניים, כי הגוף החי של האומה ראה, והקבלה היא הדרך להעביר ראיה זו לכל הפרטים.
היסוד שיש ללמוד מכאן הוא חשוב מאוד.
התורה ניתנה לעם ישראל. לא לאדם זה או אחר, ואף לא להרבה אנשים פרטיים, אלא לכלל ישראל, ורק כך יש להבין את התורה ואת משמעות הופעתה בעם ישראל.
כך כותב הרמב"ם[3]:
החיוב של התורה מתחיל מעת היותנו צבור, והוא מקיף גם את מה שקדם לו, כגון ברית המילה. רק ציווי לציבור הוא המחייב את האומה לדורותיה.
המפגש שלנו עם התורה, גם כיחידים, נובע מכח הציבור, מכח האומה בכללה, שהיא שקבלה את התורה וממנה מתפשט הדבר אח"כ אל הפרטים.
כך כותב הרב זצ"ל בתשובה[4]:
המפגש שלנו עם התורה, גם כיחידים, נובע מכח הציבור, מכח האומה בכללה, שהיא שקבלה את התורה וממנה מתפשט הדבר אח"כ אל הפרטים.
כך כותב הרב זצ"ל בתשובה[4]:
בעם ישראל המפגש עם הפרטים מתחיל לעולם מן הצד הכללי. אין ערך לפרטים שלא מתוך הקשר לכלל.
ענין זה, שהחל במתן תורה, צריך לעמוד לנגד עינינו בכל עת.
בדור האחרון, ישנה מגמה להפרטה ולאינדיבידואליזם, להינתקות מהתפיסה הכללית של עם ישראל.
עלינו להבין כי כחו של כל פרט, הופעת נשמתו וכוחות החיים שלו, רק מכח הכלל הם נובעים. הן בלימוד התורה והן בשאר המישורים, אין אנו עומדים כפרטים אלא תמיד ניזונים מכח האומה בכללה, ומתוך כך באים לבנות את חייו של כל פרט בצורה הטובה ביותר.
כך תתקיים הבטחתו של הקב"ה קודם מתן תורה:
ענין זה, שהחל במתן תורה, צריך לעמוד לנגד עינינו בכל עת.
בדור האחרון, ישנה מגמה להפרטה ולאינדיבידואליזם, להינתקות מהתפיסה הכללית של עם ישראל.
עלינו להבין כי כחו של כל פרט, הופעת נשמתו וכוחות החיים שלו, רק מכח הכלל הם נובעים. הן בלימוד התורה והן בשאר המישורים, אין אנו עומדים כפרטים אלא תמיד ניזונים מכח האומה בכללה, ומתוך כך באים לבנות את חייו של כל פרט בצורה הטובה ביותר.
כך תתקיים הבטחתו של הקב"ה קודם מתן תורה: