"ויאמר להם אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו ... ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו" לפי שראה אותם רובצים כסבור שרוצים לאסוף המקנה הביתה ולא ירעו עוד אמר להם "הן עוד היום גדול"
והנה יש להתבונן בהתנהגות יעקב והרועים א. מה עניין ליעקב במעשה הרועים. ב. הרועים כביכול מתנצלים ומסבירים לו הסיבה לישיבתם הרי יכולים לענות לו זה לא עניינך. אלא באה התורה ללמדנו א. איך מוכיחים. ב. מי יכול להוכיח.
יעקב איש האמת "תתן אמת ליעקב" לא יכל לסבול ולראות אנשים היושבים בטל על חשבון אחרים הרי מקבלים שכר ועל הזמן שאינם רועים נחשב להם הדבר כגניבה, על כן שואל איך יכול להיות אדם גונב חבירו לעיני השמש באמצע היום, אולם הוא פונה אליהם בלשון רכה וחביבה "אחי מאין אתם" למרות שמעמד הרועים לא מהגבוהים עד שאמרו חכמים "הרועים פסולים לעדות" בכל זאת יעקב נותן להם הרגשה שאחים הם לו, צורת קריאה זו הפתיעה אותם לטובה ואכן ענו בצורת הצטדקות מה היא סיבת הבטלה. ולא רק צורת ההוכחה לומדים מיעקב אלא גם מי הוא היכול להוכיח, ידוע הוא שמרן החזון איש אמר "איני יודע אם בדור הזה יש אדם היכול להוכיח" וזאת משום שהמוכיח צריך להיות ללא רבב אחרת יקרא לעברו "עד שאתה אומר לי טול קיסם מבין שיניך אומר לך טול קורה מבין עיניך" והנה אותו יעקב המוכיח מראה לנו דוגמא איך צריך אדם להקפיד בעבודתו וכך אומר הוא ללבן "זה עשרים שנה אנכי עמך ... ביום אכלני חרב וקרח בלילה" יום ולילה חורף וקיץ עשרים שנה עובד בנאמנות שאין לה אח ורע ואכן זהו "תתן אמת ליעקב" לו נאה להוכיח אנשים המתבטלים בעת עבודתם.