. מהו תהליך הזרמת הכוחות מישראל לאומות ולהפך? אלו כוחות ישראל נותן לאנושות ואלו כוחות נותנות האומות לישראל. "אוצר סגולת עולמים, בישראל הוא גנוז, אבל כדי לאחד במובן כללי ג"כ את העולם עימם מוכרחים צדדי כשרונות מיוחדים להיות חסרים בישראל כדי שיושלמו על ידי העולם וכל נדיבי עמים. ובזה יש מקום לקבלה שישראל מקבל מהעולם וממילא פנויה היא הדרך כלפי ההשפעה. אלא שהקבלה היא מבחוץ וההשפעה היא מבפנים". (הרב קוק, שם, שם). אכן יש מה לישראל לקבל מהאומות - רק את הצדדים החיצוניים של החיים, פיתוח מדעי, טכנולוגי, כלכלי וכו', אך האמת הפנימית הרוחנית, על ישראל לגלות מעצמם ללא שום התעוררות של כל כח זר. כאשר אנו נדרשים ללמד לאנושות אלוקיות ורוחניות ובמקום לעשות זאת אנו מדברים על מזרח תיכון חדש ושוק טכנולוגי משותף, וישמעאל במקום לשמוע מאתנו "שמע ישראל ה' אלוקנו ה' אחד", קוראים עלינו תגר בשם אלוהיהם, כאשר ישנה מהפכה כזו בעולם - אז מופיעות הצרות ומתגלים הסיבוכים בעקבתא דמשיחא. (הרב חרל"פ מעייני הישועה). תפקידנו הוא לשמור על "צינור פתוח" בין ישראל לאומות אך לנתב ולתעל הזרימה שבו לכיוונים הנכונים ואז תתגלה הגאולה במילואה.
יש זמנים בהם ראוי פיזור ויש זמנים בהם נצרכת התכנסות והתבוננות עצמית. אנו נמצאים בשלב בו נצרכת הבדלה - התבררותנו כאומה בעלת זהות ומטרה. יותר מכך, כל מהלך החיים הוא מהלך של הבדלה שסופה התחברות. האדם מובדל משאר בעלי חיים, ישראל מובדל משאר האדם, שבט לוי מיוחד מכל ישראל וכו', מטרתה של הבדלה זו - חיבור אמיתי ונצחי בסופו של התהליך. עצנו להפסיק להתרגש ממה יאמרו הגויים, להפסיק ולחיות באשליה של שויון מדומה בין עם לעם, בין ארץ לארץ, בין איש לאישה וכו', עלינו לחזור לעצמנו ולעצמיותינו ומתוך כך יתברר בע"ה הבירור הגדול וכמו שכתב הרב קוק בספרו אורות הקודש" (ח"ב עמ' תל"ט) - "זאת נחלת ה' בכל דרך הקודש - הפרדה על מנת התחברות, להפך מהכללה הגסה המדברת גדולות ואומרת לאגד הכל בחביחה אחת, ומאבדת כל הוד רוחני ואצילי, וסוף כל סוף ע"י החשכת החיים נעכר אור הדעת הצלול והאהבה הגסה המיוחדת של כל בריה מתגברת ונעשית מזוהמה שהכל מתפרד והארץ כולה תנוע כשיכור מכובד פשעה. "סיטרא אחרא (הצד האחר - הטומאה) שרי בחיבורה וסיים בפירודא (מתחיל בחיבור ומסתיים בפירוד) וסיטרא דקדושא (הצד הקדוש) שרי בפירודא וסיים בחיבורא (מתחיל בפירוד ומסים בחיבור) ושם גופיה איקרי שלום".