מעשה ברב ר' זליג משראנצק ז"ל, שישב פעם אצל רבו הקדוש ר' שמואל מקארוב ז"ל, שעה שרבו היה מוטל על מטתו ומתנמנם ובתוך כך בא חסיד עשיר אחד והביא מתנה בשביל הרבי: מערכת של כלים יפים להציג על השולחן בשעת מסיבה של שמחה והיות שקנה שתי מערכות כאלה אחת לרבי ואחת לעצמו, לכן הניח על השולחן את שתיהן, כדי לתת הברירה לרבו, שיבחר איזו שיחפוץ. ואולם בשעת קנייתו כיון איזו מהן תהיה לעצמו ואיזו לרבי, בכ"ז נמלך אח"כ להעמיד שתיהן על השלחן ולסמוך על בחירת הרבי. וביקש מר' זליג כי כשיתעורר הרבי משנתו, יציע לפניו את הדבר.
אחרי שנעור הרבי והר"ש סיפר לו את הדבר, ראה שהרבי בחר לעצמו אותה המערכת שהעשיר כיון באמת בשעת קנייתו שזו תהיה בשביל הרבי. הרגיש הרב שר' זליג מתפלא שכיון אל האמת ופתח ואמר לו:
אל תטעה לחשוב, כי זהו "רוח הקודש". לא כן, אין זה רוח הקודש כלל, אבל אספר לך מעשה שאירע לי מכבר עם אחי, שהיה רב גדול והיה מן ה"מתנגדים". פעם אחת ביקש ממני אחי לבא אליו לשמחת נישואי בנו עם בת עשיר גדול אחד. כשבאתי אל החתונה, הראה לפני הבגדים היפים היקרים והמהודרים שהכין מחותנו בשביל בתו הכלה. בין שאר הבגדים היה מלבוש אחד יקר מאד, מרוקם בזהב מראשו ועד שוליו ומעולף בספירים. ויהי בגשתו אלי עם המלבוש להראותו לי, נתרחקתי תיכף ולא יכלתי להיות קרוב אליו ואמרתי לו כי ריח נבאש מאד נודף ממלבוש זה. אחי הרב הגדול התחיל לצחוק עלי. וכראותי את לעגו, ציויתי לשלוח את המחותן, לחקור ולדרוש היטב למוצא הבגד הזה. שלחו אחריו ואחרי החקירה והדרישה נתברר כי בגד זה קיבל המחותן במתנה משר גדול אחד, בשכר שהרויח לו שנים עשר אלף זהובים, ע"י שהפסיד סך זה לישראל אחר. בשמוע אחי הרב את הדבר הזה נתפעל מאד מאד. באמת אין זה רוח הקודש כלל, אלא מי שהוא נזהר מגניבה וגזילה במאד מאד, אז אותו הדבר שבא מכח שמץ של גניבה וגזילה נמאס בעיניו וגם מבלי שידע הסיבה, עד שאינו יכול לגשת אליו כלל.
אחרי שנעור הרבי והר"ש סיפר לו את הדבר, ראה שהרבי בחר לעצמו אותה המערכת שהעשיר כיון באמת בשעת קנייתו שזו תהיה בשביל הרבי. הרגיש הרב שר' זליג מתפלא שכיון אל האמת ופתח ואמר לו:
אל תטעה לחשוב, כי זהו "רוח הקודש". לא כן, אין זה רוח הקודש כלל, אבל אספר לך מעשה שאירע לי מכבר עם אחי, שהיה רב גדול והיה מן ה"מתנגדים". פעם אחת ביקש ממני אחי לבא אליו לשמחת נישואי בנו עם בת עשיר גדול אחד. כשבאתי אל החתונה, הראה לפני הבגדים היפים היקרים והמהודרים שהכין מחותנו בשביל בתו הכלה. בין שאר הבגדים היה מלבוש אחד יקר מאד, מרוקם בזהב מראשו ועד שוליו ומעולף בספירים. ויהי בגשתו אלי עם המלבוש להראותו לי, נתרחקתי תיכף ולא יכלתי להיות קרוב אליו ואמרתי לו כי ריח נבאש מאד נודף ממלבוש זה. אחי הרב הגדול התחיל לצחוק עלי. וכראותי את לעגו, ציויתי לשלוח את המחותן, לחקור ולדרוש היטב למוצא הבגד הזה. שלחו אחריו ואחרי החקירה והדרישה נתברר כי בגד זה קיבל המחותן במתנה משר גדול אחד, בשכר שהרויח לו שנים עשר אלף זהובים, ע"י שהפסיד סך זה לישראל אחר. בשמוע אחי הרב את הדבר הזה נתפעל מאד מאד. באמת אין זה רוח הקודש כלל, אלא מי שהוא נזהר מגניבה וגזילה במאד מאד, אז אותו הדבר שבא מכח שמץ של גניבה וגזילה נמאס בעיניו וגם מבלי שידע הסיבה, עד שאינו יכול לגשת אליו כלל.