"מתנגד" אחד נזדמן פעם לחצרו של הצדיק רבי ישראל מרוז'ין וראה שם חסידים המסובים בבית המדרש ליד בקבוק "משקה" ומאזינים לשבחי צדיקים, אגב לגימה מן הטיפה המרה. התפלא ה"מתנגד" למראה עיניו והחליט להשמיע מהרהורי לבו באזני הריז'ינאי בכבודו ובעצמו.
לאחר המתנה ארוכה זכה לבסוף ה"מתנגד" האורח להתקבל על ידי רבי ישראל בחדר תלמודו. וכאשר ניצב פנים אל פנים מול הצדיק, אמר לו בנימה של מוכיח: יראה נא הרבי עד כמה שונים הם ה"מתנגדים" מן החסידים. בשעה שה"מתנגדים" מסיימים את התפלה בבית הכנסת, הם לומדים פרק משניות ביחידות או בחבורה. ואילו החסידים עם סיום התפלה פותחים בקבוק "משקה" ומוזגים לעצמם כוסית יי"ש באוירה של עליצות ושמחה.
נכונים הדברים שאתה מספר על ה"מתנגדים" ועל החסידים - השיב הריז'ינאי לאורח; ויש דברים בגו: ה"מתנגדים" מתפללים תפלה קרה ונטולת רוח-חיים; והרי מנהג הוא בישראל , שלומדים משניות לזכרו של המת. משום כך סומכים ה"מתנגדים" לימוד משניות לתפלות היום. לעומת זאת החסידים תפלתם אפופה התלהבות ושמחת חיים. ובידוע, שהחי זקוק למעט "משקה" להגדלת השמחה שבלב . . .