1891-1945 נולד בפולין למשפחה מכובדת של אדמו"רים חסידים. למד תורה בשקידה בבית חותנו. הושפע מאד מסבו באהבתו לארץ ישראל, וממנו למד לנגן בכינור וחליל . ב- 1914 ביקר בחשאי בארץ ישראל לשם הכרות ראשונה.
בצד התרשמותו העמוקה מארץ הקודש הושפע מאד מאישיותו של הרב קוק ודבקה בנפשו. משחזר לפולין הפך לתעמולן נלהב לארץ ישראל בין המוני החסידים ועורר התנגדות רבה בקרב אדמו"רים וקהילות חסידיות, הוא הופיע בעיירות חסידיות וקרא לשומעיו לעלות ארצה.
נמנה עם העסקנים שייסדו את תנועת המזרחי בפולין. משהוצעה לו משרת רבנות סרב לקבלה תוכניתו לעלות לאץ . בשנת 1920 התממש חלומו והוא זכה לעלות לארץ ישראל. בבואו לירושלים נתמנה מנהל מחלקת העליה ולשכת העבודה ליד המרכז העולמי של המזרחי ובמסגרת עבודה זאת גייס עובדים וסלל איתם את הכביש לראש פינה.
את כשרונו בחינוך וברכישת לבבות הביא לידי מימוש בביקורים רבים אצל המתיישבים בהם היה מנגן את לחניו. משיריו הוא השיר "אילו היה לי כח". בבירורים אלו עורר הדים עמוקים בליבות החברים בהיותו טיפוס מסוג לא רגיל של שילוב חסיד וחלוץ.
במסגרת פעילותו מקרן הקיימת לישראל נסע לארצות אירופה ולאמריקה וגם שם הקסים בהופעותיו ובנאומיו עד שעליו אמר עסקן חילוני שאי אפשר לעמוד כנגדו כי הוא מעורר לשוב בתשובה. בקק"ל נבחר במהרה לנשיאות הארגוןם בשל י כולתו הארגונית המבריקה נבבחר למנהל בנק "זרובבל".
ב- 1942 עזב את משרתו בבנק ויצא להגשים את משאלת ליבו מאז ומתמיד: התנחלות על קרקע. הוא התיישב בכפר פינס ועבד בשמחה כאיכר וקבע עיתים לתורה, יחד עם זאת לא זנח את עיסוקיו למען הכלל והמשיך לעזור למוסדות ולאנשים .
שמועות האימים מאירופה על השואה האיומה ובתוכן ידיעות על הריגת בני משפחתו פגעו קשה במצב בריאותו הוא הועבר לבית חולים בירושלים ונפטר.
בצד התרשמותו העמוקה מארץ הקודש הושפע מאד מאישיותו של הרב קוק ודבקה בנפשו. משחזר לפולין הפך לתעמולן נלהב לארץ ישראל בין המוני החסידים ועורר התנגדות רבה בקרב אדמו"רים וקהילות חסידיות, הוא הופיע בעיירות חסידיות וקרא לשומעיו לעלות ארצה.
נמנה עם העסקנים שייסדו את תנועת המזרחי בפולין. משהוצעה לו משרת רבנות סרב לקבלה תוכניתו לעלות לאץ . בשנת 1920 התממש חלומו והוא זכה לעלות לארץ ישראל. בבואו לירושלים נתמנה מנהל מחלקת העליה ולשכת העבודה ליד המרכז העולמי של המזרחי ובמסגרת עבודה זאת גייס עובדים וסלל איתם את הכביש לראש פינה.
את כשרונו בחינוך וברכישת לבבות הביא לידי מימוש בביקורים רבים אצל המתיישבים בהם היה מנגן את לחניו. משיריו הוא השיר "אילו היה לי כח". בבירורים אלו עורר הדים עמוקים בליבות החברים בהיותו טיפוס מסוג לא רגיל של שילוב חסיד וחלוץ.
במסגרת פעילותו מקרן הקיימת לישראל נסע לארצות אירופה ולאמריקה וגם שם הקסים בהופעותיו ובנאומיו עד שעליו אמר עסקן חילוני שאי אפשר לעמוד כנגדו כי הוא מעורר לשוב בתשובה. בקק"ל נבחר במהרה לנשיאות הארגוןם בשל י כולתו הארגונית המבריקה נבבחר למנהל בנק "זרובבל".
ב- 1942 עזב את משרתו בבנק ויצא להגשים את משאלת ליבו מאז ומתמיד: התנחלות על קרקע. הוא התיישב בכפר פינס ועבד בשמחה כאיכר וקבע עיתים לתורה, יחד עם זאת לא זנח את עיסוקיו למען הכלל והמשיך לעזור למוסדות ולאנשים .
שמועות האימים מאירופה על השואה האיומה ובתוכן ידיעות על הריגת בני משפחתו פגעו קשה במצב בריאותו הוא הועבר לבית חולים בירושלים ונפטר.