על הפסוק אִם בְּחֻקּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְותַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִיתֶם אתָם (ויקרא כו, ג)
פירש רש"י: "יכול זה קיום מצוות? כשהוא אומר 'ואת מצוותי תשמרו' הרי קיום המצוות אמור, מה אני מקיים - 'אם בחוקותי תלכו'? - שתהיו עמלים בתורה".
וסופר על אברך אחד שבא לפני ה"חפץ חיים": ואמר לו רבי, שנים שאני מתייגע בתורה ועדיין לא ראיתי סימן ברכה,ואיני מבין דף גמרא אחד עם כל המפרשים בצורה טובה. ואם כן למה זה אנוכי?
השיב לו ה"חפץ חיים": היכן ציווה אותנו הקב"ה להיות למדנים,או אולי גאונים? אלא שציונו הקב"ה "והגית בו יומם ולילה" – שנהיה עמלים בעמלה של תורה. "למדן" זה לא אדם שיודע ללמוד, אלא מי שיושב ועוסק בתורה, כמו שגנב, זה לא מי שיודע כיצד לגנוב, אלא הוא גונב ממש. וכשאנו נצטווינו לעמול ולהתייגע בלימוד התורה,כמו שפרשו רז"ל על הפסוק "אם בחוקותי תלכו" - שתהיו עמלים בתורה,באו ללמדנו שהלומד לא מקבל שכר רק על פי מספר דפי הגמרא שהוא למד, אלא, גם על פי מספר שעות הלימוד והעמל שהוא התייגע בתורה, גם אם לא הצליח בלימודו.
עד כמה עמוקים הם דבריו של ה"חפץ חיים" זצ"ל.
אין האדם נמדד לפי הצלוחתיו,אלא על פיו רצונותיו,יגיעתו,עמלו.
יודעים אנו בברור כי בנינו ובנותינו,גם אם סטו מדרך הישר והטוב בעיני אלקים ואדם,וכעת עמלים הם בהבלי שוא ומדוחים, יודעים בעומק לבבם כי עליהם לשוב לחיק התורה והמצווה,
אלא שכפתם יצרם בלבותם,וחשכו מאורות עיניהם מראות באור התורה והמצווה, על כן לא נבוא להדיחם מלפנינו, אלא נראה בהם את הטוב והחיוב,את הזמן שבו יגעים היו בעמל התורה טרם נפילתם,כי שם ורק שם הם נמדדים.לא על פי הצלחתם,לא על פי הישגים כמותיים,ובעת הזאת עלינו הסובבים אותם לחזקם,לעודדם,לשים מהלכים בקרבם שיובילו אותם לעבודת השם,וסוף האמת לבוא.
פירש רש"י: "יכול זה קיום מצוות? כשהוא אומר 'ואת מצוותי תשמרו' הרי קיום המצוות אמור, מה אני מקיים - 'אם בחוקותי תלכו'? - שתהיו עמלים בתורה".
וסופר על אברך אחד שבא לפני ה"חפץ חיים": ואמר לו רבי, שנים שאני מתייגע בתורה ועדיין לא ראיתי סימן ברכה,ואיני מבין דף גמרא אחד עם כל המפרשים בצורה טובה. ואם כן למה זה אנוכי?
השיב לו ה"חפץ חיים": היכן ציווה אותנו הקב"ה להיות למדנים,או אולי גאונים? אלא שציונו הקב"ה "והגית בו יומם ולילה" – שנהיה עמלים בעמלה של תורה. "למדן" זה לא אדם שיודע ללמוד, אלא מי שיושב ועוסק בתורה, כמו שגנב, זה לא מי שיודע כיצד לגנוב, אלא הוא גונב ממש. וכשאנו נצטווינו לעמול ולהתייגע בלימוד התורה,כמו שפרשו רז"ל על הפסוק "אם בחוקותי תלכו" - שתהיו עמלים בתורה,באו ללמדנו שהלומד לא מקבל שכר רק על פי מספר דפי הגמרא שהוא למד, אלא, גם על פי מספר שעות הלימוד והעמל שהוא התייגע בתורה, גם אם לא הצליח בלימודו.
עד כמה עמוקים הם דבריו של ה"חפץ חיים" זצ"ל.
אין האדם נמדד לפי הצלוחתיו,אלא על פיו רצונותיו,יגיעתו,עמלו.
יודעים אנו בברור כי בנינו ובנותינו,גם אם סטו מדרך הישר והטוב בעיני אלקים ואדם,וכעת עמלים הם בהבלי שוא ומדוחים, יודעים בעומק לבבם כי עליהם לשוב לחיק התורה והמצווה,
אלא שכפתם יצרם בלבותם,וחשכו מאורות עיניהם מראות באור התורה והמצווה, על כן לא נבוא להדיחם מלפנינו, אלא נראה בהם את הטוב והחיוב,את הזמן שבו יגעים היו בעמל התורה טרם נפילתם,כי שם ורק שם הם נמדדים.לא על פי הצלחתם,לא על פי הישגים כמותיים,ובעת הזאת עלינו הסובבים אותם לחזקם,לעודדם,לשים מהלכים בקרבם שיובילו אותם לעבודת השם,וסוף האמת לבוא.