השנה חל פורים משולש. מה הדבר המוזר הזה?
יש דברים שאי אפשר לעשות בשבת, ולכן מפזרים אותם על פני ימים אחרים.
בכלל, כל החג הזה מוזר. זה חג שבנוי על שנאה (להמן הרשע), וגם שכרות ובדיחות
הכל עניין אחד. היתה גזירה נוראה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, אנשים, נשים וטף ביום אחד. גזירה נוראה ואיומה. ברוך השם, ניצלנו, ולכן אנחנו שמחים מאוד. שמחים ומודים לשם.
ומה לגבי שנאה?
נכון. נגד רשעים אי אפשר לאהוב אהבה יתרה. אנחנו שמחים שאותם רשעים כלו וניצלנו.
אבל למה שכרות ובדיחות?
כי אנחנו מאוד שמחים ביום הזה. היתה גזירה נוראה על עם ישראל, ברוך השם, ניצלנו וצריך לשמוח. בדיחות זה לא כתוב באף מקום, אבל השכרות זה כדי לשמוח ולהודות לשם.
בימי הפורים משודרים הרבה מערכונים מלאי גסויות וניבולי-פה ברדיו. מדוע, לדעתך, ירדה הרמה התרבותית לשפל המדרגה?
זה דבר שצריך תיקון. כמובן, לא רק בפורים צריך תיקון, כל השנה צריך תיקון. אפשר לשמוח. שמחה היא דבר טוב, אבל ליצנות היא דבר שלילי.
מה ההבדל?
לשמחה יש תוכן. תוכן שניצלנו בעזרת השם. הליצנות היא דבר ריק. וקל וחומר אם זה דבר שלילי.
אבל למה מגיעים לכזו רמה?
יש לאדם יצר הרע, וצריך להתגבר על יצר הרע. יצר הרע לא התחיל בשנים האחרונות. זה באמת לא דבר טוב. כשיש נפילה צריך לתקן.
מה אנחנו יכולים לעשות כדי לתקן?
להסביר שלשמוח זה דבר טוב, אנחנו בעד לשמוח, אבל בצורה מתאימה ומכובדת, ולא בצורה זולה ושפלה. צריך להסביר גם על מה אנחנו שמחים בפורים. אנחנו שמחים על ההצלה העצומה של עם ישראל, על הנס העצום. על זה אנחנו שמחים. צריך להסביר את ההבדל בין שמחה לליצנות. ליצנות היא דבר חמור. יש דפים בגמרא בגנות הליצנות. גם בפורים לא צריך ליצנות. זה לא יום של ליצנות, זה יום של שמחה. שמחה של ההצלה.
פורים ארוך כמו השנה גרם לכמה שתויים ברובע היהודי ובשכונת מאה שערים להתפרע ולפגוע בערבים ובשוטרים. האם לא יצא שכרנו בהפסדנו?
זה באמת לא טוב. צריך לשמוח. לשמוח זה דבר טוב, אבל לא לעשות שטויות. כתבו פוסקי ההלכה שהקדוש ברוך הוא לא ציווה אותנו על שמחה של הוללות ושטות, אלא על שמחה של הודאה על הנס.
אפשר להבין איך אדם ששותה מגיע למצב של הכאת שוטר?
כן, לאדם יש יצר הרע שגורם. כשאדם פיכח יש לו שליטה שכלית, וכששותה יין מאבד שליטה שכלית ועושה שטויות.
וזה פוטר אותו מאחריות?
זה אינו פוטר אותו מאחריות למעשיו. בשתייה יש סילוק השכל. אדם צריך להכיר את עצמו, ומי שיודע שעקב השכרות הוא עלול לעשות שטויות צריך לשמור את עצמו ולא להיות שיכור. מי שיודע שעקב השכרות יעשה שטויות, פטור מן המצווה הזאת, כי לא על זה נצטווינו. הוא צריך לשמור על עצמו. כתוב בגמרא: אל תשתה ואל תהיה רווי. יכול להיות שאולי בפעם הראשונה שאדם שותה זה "תופס" אותו בהפתעה, אבל אחרי שזה קרה לו פעם הוא צריך להימנע מכך. גם בפעם הראשונה שזה קורה, יש לו חברים שצריכים לשמור עליו, שזה לא יקרה לו.
יש דברים שאי אפשר לעשות בשבת, ולכן מפזרים אותם על פני ימים אחרים.
בכלל, כל החג הזה מוזר. זה חג שבנוי על שנאה (להמן הרשע), וגם שכרות ובדיחות
הכל עניין אחד. היתה גזירה נוראה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, אנשים, נשים וטף ביום אחד. גזירה נוראה ואיומה. ברוך השם, ניצלנו, ולכן אנחנו שמחים מאוד. שמחים ומודים לשם.
ומה לגבי שנאה?
נכון. נגד רשעים אי אפשר לאהוב אהבה יתרה. אנחנו שמחים שאותם רשעים כלו וניצלנו.
אבל למה שכרות ובדיחות?
כי אנחנו מאוד שמחים ביום הזה. היתה גזירה נוראה על עם ישראל, ברוך השם, ניצלנו וצריך לשמוח. בדיחות זה לא כתוב באף מקום, אבל השכרות זה כדי לשמוח ולהודות לשם.
בימי הפורים משודרים הרבה מערכונים מלאי גסויות וניבולי-פה ברדיו. מדוע, לדעתך, ירדה הרמה התרבותית לשפל המדרגה?
זה דבר שצריך תיקון. כמובן, לא רק בפורים צריך תיקון, כל השנה צריך תיקון. אפשר לשמוח. שמחה היא דבר טוב, אבל ליצנות היא דבר שלילי.
מה ההבדל?
לשמחה יש תוכן. תוכן שניצלנו בעזרת השם. הליצנות היא דבר ריק. וקל וחומר אם זה דבר שלילי.
אבל למה מגיעים לכזו רמה?
יש לאדם יצר הרע, וצריך להתגבר על יצר הרע. יצר הרע לא התחיל בשנים האחרונות. זה באמת לא דבר טוב. כשיש נפילה צריך לתקן.
מה אנחנו יכולים לעשות כדי לתקן?
להסביר שלשמוח זה דבר טוב, אנחנו בעד לשמוח, אבל בצורה מתאימה ומכובדת, ולא בצורה זולה ושפלה. צריך להסביר גם על מה אנחנו שמחים בפורים. אנחנו שמחים על ההצלה העצומה של עם ישראל, על הנס העצום. על זה אנחנו שמחים. צריך להסביר את ההבדל בין שמחה לליצנות. ליצנות היא דבר חמור. יש דפים בגמרא בגנות הליצנות. גם בפורים לא צריך ליצנות. זה לא יום של ליצנות, זה יום של שמחה. שמחה של ההצלה.
פורים ארוך כמו השנה גרם לכמה שתויים ברובע היהודי ובשכונת מאה שערים להתפרע ולפגוע בערבים ובשוטרים. האם לא יצא שכרנו בהפסדנו?
זה באמת לא טוב. צריך לשמוח. לשמוח זה דבר טוב, אבל לא לעשות שטויות. כתבו פוסקי ההלכה שהקדוש ברוך הוא לא ציווה אותנו על שמחה של הוללות ושטות, אלא על שמחה של הודאה על הנס.
אפשר להבין איך אדם ששותה מגיע למצב של הכאת שוטר?
כן, לאדם יש יצר הרע שגורם. כשאדם פיכח יש לו שליטה שכלית, וכששותה יין מאבד שליטה שכלית ועושה שטויות.
וזה פוטר אותו מאחריות?
זה אינו פוטר אותו מאחריות למעשיו. בשתייה יש סילוק השכל. אדם צריך להכיר את עצמו, ומי שיודע שעקב השכרות הוא עלול לעשות שטויות צריך לשמור את עצמו ולא להיות שיכור. מי שיודע שעקב השכרות יעשה שטויות, פטור מן המצווה הזאת, כי לא על זה נצטווינו. הוא צריך לשמור על עצמו. כתוב בגמרא: אל תשתה ואל תהיה רווי. יכול להיות שאולי בפעם הראשונה שאדם שותה זה "תופס" אותו בהפתעה, אבל אחרי שזה קרה לו פעם הוא צריך להימנע מכך. גם בפעם הראשונה שזה קורה, יש לו חברים שצריכים לשמור עליו, שזה לא יקרה לו.