ראשיתה של הפרשה ב-2019 אז הטילה הממונה על התחרות עיצומים בגובה של 30 מיליון שקלים על בזק בטענה שניצלה את מעמדה כמונופול ומנעה ממתחרות להשתמש בתעלות התקשורת שלה כשגם המנכ"לית דאז, חוייבה ב-500 אלף שקלים בטענה שלא מנעה את העבירות. בתום מאבק משפטי שנמשך מספר שנים ובמהלכו הגישה בזק ערר, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את הערר וקבע כי החברה תשלם את העיצומים שהוטלו עליה כמו גם את שכר הטרחה במשפט, הנדלר גם תיאלץ לשלם את הקנס.
בפסיקתה של השופטת תמר בזק רפפורט מסוף חודש אוקטובר ושאושרה בפרסום, היא כותבת כי "מצאנו כי קביעת הממונה מבוססת היטב בעובדות ובדין ואין מקום להתערב בה, בהתאם, משהובהר כי טיעוני המנכלי"ת כנגד העיצומים זהים לטיעוני החברה, גם אין מקום להפחית את סך העיצומים שהושת על המנכל"ית" נכתב בפסק הדין.
השלכות מניעת החיבור לסיבים אופטיים
בפסק הדין, כותבת השופטת על החשיבות שבמיזם חיבור המדינה לסיבים אופטיים, מהלך אותו ניסתה בזק לעכב וכותבת: "תקשורת קווית נחוצה ללקוחות סופיים לשם צריכת שירותי טלוויזיה, טלפוניה קווית וגישה לאינטרנט. רשת תקשורת קווית איכותית ומתקדמת תאפשר תקשורת מהירה, יעילה ואיכותית - לכן החשיבות בקידום התחרות בתחום זה היא רבה ובעלת משמעות נרחבת לציבור".