איך מבשרים למשפחה שהיא איבדה את היקר לה מכל? איך אפשר להביט בעיניה של האם ולראות את האור בהן כבה ואין מנחם לה? מה אומרים? ואיך ממשיכים הלאה ומודיעים לקהילה שאחד מבניה האהובים נקטף במפתיע? ואז, בתוך הניחום והכאב הקשה, לשמוע ולבשר על אובדן של חבר נוסף?
אחד הערבים הקשים כראש מועצה
אתמול היה אחד הערבים הקשים שידעתי כתושב, כחבר וכראש מועצה בקהילתנו, נחל שורק. בשורות האיוב בעקבות הרצח הקשה זעזעו והותירו אותנו המומים וכואבים. הראל, בחור חמד, שפילס לו בחייו דרך ייחודית ושונה שכולה אהבת הארץ והעם.
הראל מסעוד, בן ה-21, תושב יד בנימין, התקשה בדרך הסלולה והשגרתית אך קפץ בקלות על הרים וסלעים, שאהבת האדמה והארץ התוו את חייו ובחירותיו, בתיכון, במסלול הצבאי ובחיי העצמאות שבחר לאחר השחרור, הראל שחבריו מספרים שכל מה שהיה לו חלק עם אחרים, שהנתינה לזולת הייתה ערך מוביל עבורו, שראה בחייו שליחות עבור העם והארץ. הראל, שהוריו גיל ויעל וחמשת אחיו הם ארץ ישראל היפה והטובה, המרבים בנתינה ובעזרה.
זירת הפיגוע בעלי צילום: Flash90
קהילת נחל שורק המומה וכואבת
ונחמן שמואל מורדוף בן ה-17, שעד לפני שנה הוא ומשפחתו היו חלק בלתי נפרד מקהילתנו, שלמרות גילו הצעיר פרח על אדמות הארץ ובחר ליישב אותן, שחיוכו של אביו חיים המלמד, שהעמיד תלמידים רבים כל כך, עוד חקוק בלבות תלמידיו וחבריו ועכשיו הוחלף בכאב וצער האובדן.
גיל ויעל וכל משפחת מסעוד, חיים ואורה וכל משפחת מורדוף, אני וכל קהילת נחל שורק כואבים, המומים ומזועזעים מהאסון הבלתי נתפס באובדן בניכם. אין מילים לנחם רק דמעות. יהי זכרם ברוך.
שי רייכנר הוא ראש מועצת נחל שורק.