שוב מחדל באסותא. לאחר היוודע המחדל החמור באסותא, בו נחשד כי ילד שנולד מהפריה חוץ גופית אינו תואם גנטית לאביו. בראיון לחדשות כיפה, הרב יובל שרלו - מומחה לאתיקה רפואית - מתייחס לסוגיה הבדיקות הגנטיות בעיניים הלכתיות. לדבריו, נכון לאסור בדיקות גנטיות במקרים שאינם רפואיים אך במקרים מסוימים לא ניתן לאסור את הדבר על הורים שמעוניינים בבדיקה.
מניעת בדיקות גנטיות היא דרך מעולה למנוע הגדרת של ממזרות, אולם הקו המבחין מיטשטש לעתים
נזכיר כי חשדם של ההורים עלה לאחר שלילדם בן ה-4 התגלתה בעיה גנטית מסוימת, והם החליטו לבצע לו בדיקה גנטית שהעלתה כי הוא אינו קשור גנטית לאביו. הבדיקה התבצעה בגרמניה מפני שבארץ לא ניתן לבצע אותה ללא צו בית משפט: "עמדת הרבנות הראשית כבר שנים רבות, עמדה שגם מגובה בחוק הישראלי, היא למנוע בדיקות גנטיות שאינן למטרות רפואיות", אומר הרב שרלו ומפרט את הסיבה: "זו אחת הדרכים המעולות בהן הרבנות מונעת הגדרות של ילדים כממזרים".
הרב יובל שרלו: "יש מצבים שבהם טוב יותר שלא להיכנס לבירור קירבה משפחתית על ידי בדיקות גנטיות"
"הרבנות מתבססת על ההלכה היסודית של 'ממזר וודאי אמרה תורה ולא ממזר ספק'. יש מצבים שבהם טוב יותר שלא להיכנס לבירור קירבה משפחתית על ידי בדיקות גנטיות" הוא מסביר, אך מסייג את דבריו. "אולם לעיתים הקו המבחין בין סיבות רפואיות לסיבות שאינן רפואיות מיטשטש לעתים בנושאים רבים ומגוונים".
"במצבים האלה לא ניתן לאסור את הדבר"
הרב שרלו מסביר: "לעתים בדיקה הנעשית מסיבות רפואיות - כגון התאמה להשתלה מן החי - חושפת גם עובדות משפחתיות מכאיבות. לא זו בלבד, אלא כשאין מדובר בנזק העלול להיגרם כתוצאה מהבדיקה - יש רצון עמוק של הורים לא לחיות במצבי חוסר וודאות בדבר היחס בינם לבין ילדם, ולעתים מדובר גם בבסיס לתביעת נזיקין ועוגמת נפש גדולה מאוד". הוא מסכם: "במצבים האלה לא ניתן לאסור את הדבר, גם בשל העובדה שהבדיקות האלה זמינות מאוד במקומות אחרים בעולם".