בכל מוצאי שביעי של פסח, חוגגים יוצאי מרוקו את חג "המימונה", הכולל פתיחת שולחן ועליו מטעמים מתוקים, ביניהם מככבת המופלטה. לכבוד המימונה, האקדמיה ללשון עברית, שאחראית לחידושי לשון רבים שהתקבעו בחיינו, מסבירה איך את ברכת "תברחו ותסעדו", ברכה שנוהגים לברך במהלך החגיגות.
תְּרְבְּחוּ וּתְסְעְדוּ – תרוויחו ותהיו מאושרים. אומנם בעברית לעולם לא יבואו שלושה שוואים בזה אחר זה (וגם שניים באים ברציפות רק בתנאים מסוימים), אבל בערבית־יהודית של יוצאי מרוקו רבות מן התנועות הקצרות נהגות כתנועות חטופות, וכשם שאומרים "שְׁמְשׁ" ו"מְלְח", כך גם "תְּרְבְּחוּ וּתְסְעְדוּ" ולא "תִּרְבְּחוּ וְתִסְעֲדוּ".
הברכה תסעדו עניינה "תצליחו", ותרבּחו הוא "תרוויחו"
האקדמיה הוסיפה והסבירה מה פירושה של הברכה. בעקבות ההגייה הרווחת "תִסְעֲדוּ" בפי דוברי עברית ישראלית (ובצירוף מנהג הכנת המאכלים המיוחדים והכנסת האורחים) –נתפסת המילה כקשורה אל סָעַד בעברית במשמעות 'אָכַל'. ולא היא – הברכה תסעדו עניינה 'תצליחו', 'תהיו בני מזל' והיא נאמרת בהקשר של הצלחה ואושר. תרבּחו אגב הוא ממש 'תרוויחו', כלומר 'תזכו'".