אין לי שום צל של ספק כי האחדות במחנה האחד הביאה את הפיצול במחנה שכנגדו. את החוק הזה כבר למדה רבקה אמנו בבית שם ועבר שאמרו לה שם "ולאום מלאום יאמץ" כשזה קם זה נופל. 

כך גם הבינה זרש שראתה את מרדכי היהודי מורכב ברחוב העיר, והיה יכול להיות מונהג על ידי כל אחד משרי המלך הפרתמים. אבל אחשורוש בחר בהמן דווקא להשפיל אותו כשמעלים את מרדכי וכל עמו. היא הבינה ואמרה לבעלה היקר המן. "אם החלות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו".

על פי חז"ל אמרה זרש להמן, "אֻמָּה זוּ מְשׁוּלָה לְעָפָר, וּמְשׁוּלָה לְכוֹכָבִים. כְּשֶׁהֵן יוֹרְדִין - יוֹרְדִין עַד עָפָר, וּכְשֶׁהֵן עוֹלִין - עוֹלִין עַד לַכּוֹכָבִים". וכשישראל עולים לכוכבים המן וכל חבריו ובניו יורדים ונופלים נפילה אחרי נפילה.

זה בדיוק מה שקרה לנו. ולכן אנחנו צריכים לתת את הקרדיט על הפיצול במחנה הערבי לבצלאל סמוטריץ ולאיתמר בן גביר. לאבי מעוז ולפרוש, לגפני ולגולדקנופף. לעסקנים ולרבנים שהיו כולם צריכים להתגבר על הרבה מניעות ולהתאחד למען המטרה החשובה. וככל שהם התאחדו, כך התפרדו כל פועלי און.