"קוד לבוש הוא מערכת של כללים המגדירה את אופי לבושו של אדם בנסיבות מוגדרות. קוד הלבוש עשוי להכיל ירידה מדויקת לפרטי הלבוש הנדרשים, היוצרת מדים, ומנגד הקוד עשוי להותיר לאדם מידה רבה של חופש בחירה במסגרת מערכת כללים זו", כך נכתב בערך 'קוד לבוש' בוויקיפדיה. 

יש מצבים ומקומות בהם קוד לבוש עשוי להיות מעוגן אפילו בחוק. כך למשל במדינת ישראל קובע החוק קוד לבוש "צנוע והולם" לאלה הבאים בשערי בתי-הדין הרבניים בישראל, או "תלבושת הולמת" למבקרים בכותל. 

תגידו, 'אהה זה של שמרנים' כל הדבר הזה. אז לא - "לבוש הולם" הוא חובה לנהגי מוניות המסיעים נוסעים מנמל התעופה בן-גוריון. ואין מדובר רק בעיגון בחוק או בתקנון של מוסדות ציבוריים. קוד לבוש עשוי אף להיקבע בקרב גופים פרטיים. מסעדה רשאית לחייב את לקוחותיה ללבוש חולצה או לנעול נעליים.

רוצים להגיע לכנסת ישראל? "יש להגיע למשכן הכנסת בלבוש הולם ומכובד. אין להגיע בלבוש אשר אינו מכבד את משכן הכנסת, ובכלל זה גופיות, חולצות בטן, מכנסיים קצרים, חצאיות ושמלות קצרות, אימוניות (טרנינגים), כפכפים וכיו"ב", כך נכתב באתר הכנסת.

בפריים טיים אין קוד לבוש

ומאיפה נעדר קוד הלבוש? נכון, מהתכניות המשודרות בשעות השיא (פריים טיים) בערוצים המסחריים. בתכניות הללו משתתפים כולם, לעתים קרובות גם שומרי מסורת ודתיים, ובנוסף הן בעלות הרייטינג הגבוה ביותר ובהן צופים כולם - מבוגרים וצעירים, זקנים וילדים וחילונים ודתיים. 

ברביעי בערב, באמת במקרה (השם עדי) יצא לי לראות כמה שניות מתכנית המוסיקה "הכוכב הבא" וגיליתי שלשופטי התחרות מותר להתלבש איך שהם רוצים, אם בכלל. שופט הישר בעיניו ילבש. למרות תרבות ה-P.C שמתפשטת במחוזותינו כדאי שאהיה ברור ולא אסתתר: שופטות התחרות הגיעו בלבוש חושפני כאילו עשו טובה שהתלבשו בכלל. 

אין מדובר רק בתכנית הזאת כמובן. יש תכניות נוספות בהן המצב דומה. נניח לרגע את השופטים בצד: "נינג'ה ישראל" הנצפית, מקבצת אליה ספורטאים וספורטאיות שמנסים כל אחד בתורו לצלוח מסלול מכשולים מאתגר. לרוב הספורטאים מתמודדים כשהם ללא חולצה והספורטאיות עם חולצות מינימאליות, למרות שניתן להצליח גם עם חולצה או גופיה.  

קראו לי שמרן, דוס או מיזוגן. תכניות שמשודרות בזמן שיא חייבות לעגן בתוכן קוד לבוש שיכבד אותן, את הצופים, את המשתתפים ובעיקר-בעיקר את הילדים. מכיוון שגם גברים מתלבשים לעתים בצורה פרובוקטיבית, קוד לבוש כזה או אחר צריך להיות מוחל על כולם - גברים ונשים כאחד, שופטים ושופטות, מתמודדים ומתמודדות.