האקדמיה ללשון עברית אחראית לחידושי לשון רבים שהתקבעו בחיינו, ואנשיה עמלים יומם ולילה כדי למצוא פתרונות יצירתיים ומעשיים למילים וביטויים חדשים שישתלבו בשגרת החיים של דוברי העברית בארץ ובעולם.
יערה, ילדה בת 5, הפנתה שאלה לאנשי האקדמיה שריגשה אותם במיוחד: "לחד-קרן בת אפשר לקרוא 'חת-קרן'?" בפוסט שהעלו ברשתות החברתיות, מציעים אנשי האקדמיה ארבע אפשרויות איך לקרוא לחד קרן בלשון נקבה:
- נקבת חד־קרן" – בעברית יש חמור ואתון, אריה ולביאה, גמל ונאקה – אבל לרוב בעלי החיים (ובוודאי לדמיוניים שבהם) לא נוצרו שמות נפרדים לזכר ולנקבה, לכן הדרך הפשוטה והבהירה ביותר היא צירוף – "חד־קרן נקבה" או "נקבת חד־קרן"
- "חד־קַרְנִית" – נוכל לראות בצירוף "חד־קרן" מילה אחת, ולהוסיף לצירוף סיומת נקבה: חד־קַרְנָה או חד־קַרְנִית.
- "חדת־קרן" – הרכיב חַד (=אחד) נשאל בעברית מן הארמית. צורת הנקבה הארמית היא 'חדה' (וגם בכתיב 'חדא'). לפי זה הצורה 'חדת־קרן' באה בחשבון.
- "חת־קרן" – זו צורת נקבה נועזת מבחינה לשונית אך נראה שבכל זאת יש לה היגיון לשוני. אומנם הרכיב חד (=אחד) מקורו בארמית, אבל בתוך העברית 'חד' נתפסת כקיצור של 'אחד', ואם כן אין זה מופרך לקיים צורת נקבה 'חת' כקיצור מן 'אחת'. יתר על כן, בארמית יש תיעוד לצורת הנקבה המיודעת בת': חַתָּא ('חדתא'), כלומר "האחת".