"הגיעה אלי ידיעה כי אבי גוסס. כשהייתי בת 5 ברחנו מהבית בו גרנו הורי ואחיי ומאז פגשתי בו פעמים בודדת בילדותי, למרות שגרנו קרוב ואימי לא התנגדה לקשר. בכל פעם שנפגשנו הוא קילל את אימי ובמשך 15 שנה לא הסכים לתת לה גט ומעולם לא שילם עבורנו מזונות. לאחרונה הסתבר לי לצערי, כי הוא לא רק נהג באלימות מילולית ופיזית כלפי אימי כשחיו יחד וכשהדבר נעשה מול אחי הבכור היא הבינה שעליה לעזוב.
"השאלה היא מה עלי לעשות כשיגיע זמנו? האם ללכת ללוויה, לשבת שבעה והיכן? גם משפחתו ויתרה על כל קשר איתנו ואף סייעה בנסיונות להכשיל את אימי כלכלית במהלך השנים ובנסיונותיו והצלחותיו לפגוע בה בכל דרך שיכל. אם זה יקרה חלילה בימים הקרוב חשוב לי להבין מה נכון לעשות.
הנכון לעשות הוא המינימום שבמינימום
הרב יובל שרלו השיב ברגישות: "אוי. כואב מאוד מאוד. כל מערכת החיים הקשורה בכך. הנכון לעשות, הוא המינימום שבמינימום, והדבר כמובן תלוי גם ביכולת שלך. אם את יכולה ללכת ללוויה בלי שהדבר יקרע אותך (את יכולה להיות שולית מאוד שם) - יהיה נכון לעשות את זה.
לגבי ישיבת שבעה - המינימום שבמינימום. אין חובה לשבת שבעה עם כולם; אין חובה לקבל מנחמים; יהיה נכון להיות בבית בשבעת הימים האלה ולא לעסוק בעניינים מחוץ לבית. וכל זה כמובן תוך כבוד גדול מאוד לאמך".