זה קורה כמעט לכולנו, בשיחה עם חברים, בני ובנות זוג, אנשי מכירות ומה לא. אנחנו רוצים להעיד על כנות כוונותינו ושאנחנו אנשים גלויים וישרים כדי שיסמכו עלינו יותר. אחד מהמושגים שנאמרים ברגעים כאלה הם "אני כֵּנֶה איתך", לכאורה מרגיש כמו עברית תקנית ואפילו גבוהה, אך האקדמיה ללשון מסבירה שמדובר באחת הטעויות הנפוצות שקוראות בשפה העברית - טעות שראוי לתקן.
אין דבר כזה בעברית אני כֵּנֶה, אלא אני "כֵּן"
בהנחה ואתה יושב בשיחה כלשהי, ואתה רוצה להסביר לבר השיח שלך שאתה אדם גלוי וישר, אל תגיד "אני כֵּנֶה איתך", שכן מדובר בטעות לשונית, אלא תאמר "אני כֵּן איתך", אחת הסיבות לטעות הנפוצה היא שהשיבוש הלשוני נעשה בהשפעת צורות כמו גֵּאֶה, זֵהֶה, כֵּהֶה, ככל הנראה מתוך רצון לבדל את המילה "כֵּן" מלשון כנות למילה "כֵּן" שמתייחסת למילת החיוב המוכרת.
כך שההטיות העבריות התקניות של כֵּן הנם: כֵּנָה, כֵּנִים, כֵּנוֹת.
בפוסט שפרסמה האקדמיה ללשון באינסטגרם זה מוסבר כך:
" כן או כנֶה? ברור שכֵּן! אחת הטעויות הנפוצות בשפה שראוי לתקן: יש האומרים על אדם גלוי וישר שהוא "כֵּנֶה", ואולם המילה התקנית היא כֵּן. המילה כֵּן שייכת לשורשי ע"ו וצורתה כצורות בינוני אחרות משורשי ע"ו במשקל פָּעֵל: עֵר, עֵד, מֵת".