במסגרת אירועי שבוע החלל הישראלי נחתם היום (ד') הסכם לשיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האמריקאית בתכנית ארטמיס להחזרת טיסות מאוישות לירח ולמאדים. ההסכם קובע עקרונות לשיתוף פעולה בחקר החלל ובשימוש אזרחי של הירח, מאדים, שביטים ואסטרואידים למטרות שלום.
על ההסכמים חתמו ראש נאס"א ויליאם (ביל) נלסון ומנהל סוכנות החלל הישראלית תא"ל (מיל') אורי אורון. הטקס נערך במעמד שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שגריר ארה"ב בישראל תומאס ניידס ושגריר ישראל בארצות הברית מיכאל הרצוג.
את ההסכמי ארטמיס מובילה נאס"א וחברות בה כיום, לצד ארה"ב, 12 מדינות: אוסטרליה, אוקראינה, איחוד האמירויות, איטליה, ברזיל, בריטניה, יפן, לוקסמבורג, ניו זילנד, פולין, קוריאה הדרומית וקנדה. ישראל היא המדינה הארבע עשרה שמצטרפת להסכמים. החתימה צפויה לאפשר לישראל להשתלב בתכנית ארטמיס השאפתנית במגוון שיתופי פעולה במחקר ובמדע לצד חיזוק שיתופי פעולה מסחריים וכלכליים בתחום החלל בין תעשיות החלל של כל המדינות החתומות.
ההסכם הוא צעד חשוב מבחינה מדינית לישראל ומסמל את הצטרפותה לקבוצת מדינות שחרטו על דיגלן עקרונות לשיתוף פעולה ולחקר החלל למטרות שלום.
את הליך החתימה הובילו משרדי החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד החוץ. קודם לטקס החתימה, אישרה ממשלת ישראל לפני כשבוע ההחלטה להצטרף להסכמי "ארטמיס".
מטרתה העיקרית של תוכנית "ארטמיס", שהיא המורכבת והיקרה בתכניותיה של נאס"א, היא להנחית בני אדם על הירח כבר ב-2025 ובהמשך אף לבסס תחנת מחקר מאוישת קבועה. למרות שנאס"א היא זו שמובילה את התוכנית, המדינות החתומות על הסכמי ארטמיס מגייסות אף הן אמצעים להשגת יעדיה. החללית שתישא את האסטרונאוטים מכדור הארץ לירח תהיה ככל הנראה חללית אוריון, שנאס"א מפתחת הן לטיסות לתחנת החלל והן למשימות לעומק החלל, בראשן טיסות לירח ובעתיד אולי גם טיסות מאוישות למאדים.
טרם ההסכם שנחתם היום, ישראל למעשה כבר לוקחת חלק בארטמיס 1 שצפויה להיות במרץ 2022. הניסויים בחליפת המגן אסטרוראד של חברת סטמארד הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית, החלו כבר בינואר אשתקד בתחנת החלל הבינלאומית. החליפה צפויה לשמש תפקיד מרכזי בתוכנית ארטמיס, שכן האסטרונאוטים שיפעלו בחלל העמוק יהיו זקוקים להגנה מפני קרינת השמש המסוכנת.
במשימת ארטמיס 1 הבלתי מאוישת, שמתוכננת להשתגר לירח, זו תהיה הפעם הראשונה שתיבחן האפקטיביות של הטכנולוגיה כנגד הקרינה בחלל העמוק. טיסה זו תהיה בלתי מאוישת אך תישא שתי בובות בדמות אישה: האחת "זוהר" שתלבש את החליפת המגן, והשניה, "הלגה", שלא תלבש אותה. לאחר חזרתן של שתי הבובות עמוסות חיישני הקרינה, ניתן יהיה להשוות ביניהן ולבדוק האפקטיביות של האפוד.
(ניסוי חץ 3 של משרד הביטחון לפני כמה ימים)
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן: ״אני מברכת את ראש סוכנות החלל על חתימה על הסכם ארטמיס והצטרפות ישראל לתכנית החלל השאפתנית, המורכבת והיקרה ביותר בעולם. חתימה על הסכם זה כעת, היא אבן בניין נוספת במערכת היחסים שלנו עם ארה״ב, הידידה הגדולה שלנו בעולם. המהות של תוכנית ארטמיס: לעשות משהו נועז, ומעורר השראה. להנחית אנשים - נשים וגברים - על הירח פעם נוספת, לאחר 5 עשורים. לראות איך הירח יכול להפוך ליותר מעצירה, אלא מקום לשהות בו לפרק זמן משמעותי, על מנת לאפשר פיתוחים ומחקרים שלא ניתן לפתח בשום מקום אחר. ישראל יכולה וצריכה לשמש תפקיד מרכזי בחלום הזה. ישראל יכולה לתרום בכל תחום הקשור בחלל - כולל שימוש בחליפות חלל ישראליות בטיסה הראשונה כבר במרץ הקרוב. מדובר בהוכחה נוספת שלטכנולוגיה ולחדשנות יש תפקיד דיפלומטי חשוב. למוח הישראלי יש שם שחוצה גבולות ויבשות, אפילו השמיים הם לא הגבול.״