לצד נגיף האומיקרון, יצוא הסחורות והשירותים מישראל צפוי להסתכם בשנת 2021 בלפחות 135 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של כמעט 20 אחוזים שמגלמים עלייה של כ-27 מליארד דולרים. הנתונים הם על סמך תחזית מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה המבוססת על תחשיבים שונים של נתוני שלושת הרבעונים הראשונים של השנה.
במינהל סחר חוץ מציינים כי מדובר בגידול חסר תקדים של לפחות 18.5% לעומת שנת 2020 בה הסתכם היצוא בכ-114.3 מיליארד דולר. מגמת הגידול שהיצוא חווה מתחילת השנה מתחזקת ככל שהשנה מתקדמת. על פי ההערכות זהירות, צופים במינהל סחר חוץ כי בקצב גידול זה, היצוא אף צפוי להתקרב לרף 140 מיליארד דולר. לראשונה, יצוא השירותים עולה על יצוא הסחורות וצפוי להוות כ-51% מכלל היצוא הישראלי לעומת 49% ליצוא הסחורות.
שתי המגמות המשמעותיות ביותר שתרמו לשינוי מאזן הכוחות בין הסחורות לשירותים, הן גידול משמעותי של ענפי ההייטק ביצוא הישראלי - יצוא שירותי תכנות ושירותי מחקר ופיתוח ללא הזנק שצמחו בכ-25% ו- 15% בהתאמה, והגידול המשמעותי של יצוא שירותי תחבורה שקפצו השנה בכ-138% אחוזים.
עם זאת, מבהירים במשרד הכלכלה, יש לזכור שלגבי שירותי התחבורה, הגידול נובע בחלקו מהקפיצה בעלויות התובלה ברחבי העולם ומהעובדה שהשנה אליה הנתונים מושווים הינה שנת קורונה שפגעה בשרשרות האספקה ברחבי העולם. לצד זאת, גם יצוא הנובע ממכירת חברות הזנק זינק בכ-257% ומגמות אלו הובילו לצמיחה כוללת של כ-30% ביצוא השירותים.
בגזרת הסחורות ניתן לראות מגמת התאוששות לאחר מספר שנים של סטגנציה וצמיחה בשיעור של כ-15%- גידול שלא נראה כמותו בשנים האחרונות. התאוששות משמעותית במיוחד בגזרת הסחורות, נרשמה ביצוא היהלומים שצמח בשיעור של כ-65%, זאת לאחר שנים של התכווצות ומשבר בענף בישראל. בניכוי יהלומים, יצוא הסחורות בשנת 2021 צמח בכ-13% לעומת 2020. מלבד היהלומים, יצוא הסחורות צומח כמעט בכל הסקטורים והמגזרים.
בראייה גיאוגרפית, בהסתכלות על יצוא הסחורות ללא יהלומים, ניתן לראות כי עיקר היצוא (39%) מופנה לשווקי אירופה, 33% לשווקים באמריקה וכ-25% לשווקי אסיה.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי מסרה: "כלכלה יציבה וצומחת, היא זאת שמאפשרת עמידה באתגרים רבים, המאפיינת את ישראל. מערכי הליווי והסיוע של מינהל סחר חוץ בישראל וב-55 מוקדי הפעילות הכלכלית ברחבי תבל, ימשיכו לעמוד לצד התעשייה והסקטור העסקי ויובילו גם ב-2022 את פעילות קידום היצוא ומשיכת ההשקעות הזרות לישראל. מדיניות הסחר הלאומית מכירה בחשיבות היצוא ובהשפעתו העצומה על הכלכלה הישראלית".