אחת הפעולות הראשונות שרובינו עושים בכל בוקר זו הפעולה של בדיקת הטלפון הנייד שלנו. האם אנו מכורים ובלתי יכולים להיפרד מהסמארטפון? מה קורה אם ינתקו אותנו מהמסך הזה ונצטרך לתפקד בחברה בה כולם עדיין מחוברים? מה יקרה לנו? במה תהיה התנהגותנו שונה והאם נלמד משהו מזה על עצמנו כפרטים וכחברה? זה מה שבדקו כותבי הספר חננאל רוזנברג ומנחם בלונדהיים בספרם החדש: מנותקים.

הצעירים שהשתתפו בניסוי תיעדו במהלך שבוע מאתגר את חוויותיהם ללא המכשיר הנייד, ואנו נחשפים אל קטעים מיומנים אלו תוך הצגת תובנות שעלו בראיונות פרטניים וקבוצתיים שנערכו עמם. הם חושפים אותנו לתחושות הפיזיות והפסיכולוגיות של העדר המכשיר, כמו גם להשפעת הניתוק ממנו על חייהם המשפחתיים והאישיים.

הצעירים מציגים תחושות מנוגדות של קושי וגעגוע למכשירים וליישומים הנפוצים בשימוש בדרך קבע מצד אחד, לבין תחושות הסיפוק והשחרור מהצד האחר. בכל קריאה של קטע יומן הקורא יוכל למצוא את עצמו מחפש את נקודות ההשקה בין התיאור האישי של הכותב לבין תחושותיו הוא באשר לקשרים שלו עם מכשירו האישי. ואכן, הספר מציג תמה כוללנית לגבי השאלה: כיצד ומדוע נהפך הטלפון הסלולרי לגורם מרכזי המעצב את חיינו, והאם אכן יחסינו אתו מתאפיינים בתלות ואולי אף בהתמכרות, או שמא מדובר ביחסים מסוג אחר לגמרי.

למרות הפיתוי הספר אינו מתיימר לבחון את השפעותיו של המדיום הסלולרי על בני הנוער בפרט ועל האוכלוסייה ככלל. הכותבים מעידים על עצמם שרצו ליצור בספר זה מעין 'סטורי'  של הדור הצעיר,   'סלפי' של מי שנולד אל תוך מרחב המדיה העכשווי. המפגש של טכנולוגיות תקשורת בגילים צעירים מעצב את החוויות הסובייקטיביות הקשורות למדיום ולא רק  את אופן השימוש בהן.

הדומיננטיות של הטלפון הסלולרי היא חסרת תקדים והיא מציבה אתגר חינוכי, התנהגותי שיעסיק אותנו עוד שנים רבות. רבים מהעוסקים בנושא השימוש בטלפונים סלולריים בעולם החינוך רואים במכשירים סכנה בלבד,  וספר זה מציג תובנות חשובות לגבי מה בדיוק מהווה הטלפון בחיי הצעירים ועל הקורא לחפש את הדרכים לניווט עולם זה לכיוונים חינוכיים רצויים. מלחמה חזיתית במכשירים נראית, מקריאת ספר זה, כמערכה שלא ניתן לנצח בה, אלא קריאה להורים ולמחנכים לכוון לקראת למידה והעמקה כיצד ניתן להיות חלק מעולמם של הצעירים באופן המשתלב עם אורחות חייהם הדיגיטליים. ספר זה פותח אשנב אל עולמם האישי החברתי והתרבותי של הנוער בישראל בפרט ומתייחס לעולם המערבי ככלל. 

הספר מציב מראה מול המשפחות וההורים של הצעירים שהשתתפו בניסוי והם משתקפים, מדברי הצעירים, כמחוברי סמארטפונים בצורה המהווה כהמשך איברי גופם לא פחות מהצעירים מושאי המחקר המוצג. אחד הממצאים הבולטים מבחינת חווית הלמידה בכיתה ששיתפו הצעירים, במידה רבה של כנות, שהלמידה ללא הסחת הדעת של הסמארטפונים היא חוויה של ריכוז, התמקדות והנאה מהלמידה. ההתנתקות מהמכשיר ברמה שאינו נמצא בהישג יד מורידה את רמת הציפיה והסחת הדעת ומאפשרת התמקדות בעשייה העכשווית ובכיתה יש לזה משמעות והשפעה מיידית על אפשרות ההתמקדות בלמידה.

תובנה זו העולה מהמחקר המוצג בספר צריכה להוביל אותנו ליצירת קוד התנהגות ביחס לשימוש והימצאות הטלפונים בכיתות. ניתן ליצור מרחבים נטולי סמארטפונים בבתי הספר ובבית. מרחבים של מקום וזמן שיוגדרו במשותף על ידי התלמידים והמורים וההורים. דוגמא לכך היא אחד הדברים שדברו אלי בהערות הצעירים ביחס לשימוש ביישום ווטסאפ ועד כמה התרגלו "לשוחח" ביישום שאפילו שיחת טלפון נראית להם משונה. שכן, לא ניתן לומר דבר אחד קצר אלא צריך לפתוח ולסגור שיחה. השיח הבינאישי משתנה ועלינו כפרטים וכחברה להשתמש במינון ראוי בין כל צורות ההתקשרות. עיון משותף בין הורים, מורים ותלמידים יכול להוביל להבנה באילו יישומים כדאי להשתמש במכשירים ולאלו יישומים יש תחליף פיזי ראוי שמאפשר תקשורת בינאישית טובה יותר.  

מנותקים צילום: עטיפת הספר

אל תוותרו על קריאת הנספח שבסוף הספר: מי אתם דור הZ? הוא אחד החלקים המשמעותיים של ספר זה. דור ה-X דור Y ודור ה-Z משמשים בשיח הציבורי להגדרת הדורות החל מילידי שנות השישים של המאה העשרים ועד ילדי שנות האלפיים. הנספח בודק ומציג כיצד הגדרות אלו תואמות את ההגדרות של הדורות הדיגיטליים המשמעותיים להבנת המחקר המוצג בספר. התיחום מתחיל ב'מהגרים דיגיטלים' של דור ה-X, ממשיך ל'ילידים דיגיטליים' של דור ה-Y ומגיע עד ל'ילידים סלולריים' של דור ה-Z. המשגת מונחים אלו משמעותית להבנת המציאות הדיגיטלית בה אנו חיים ומאפשרת פיתוח גישות חינוך והתנהגות בעולם דיגיטלי מורכב זה. אין ספק שההגדרות המוצגות בנספח זה ישמשו חוקרים רבים בעולם המחקר התקשורתי.

אך הספר אינו פונה רק לחוקרי תקשורת, כי אם גם לכל מי שמתעניין במציאות הדיגיטלית בה אנו חיים. הכותבים מציגים בספר מחקר שנעשה בקרב מאה בני נוער בגיל תיכון –  בנים ובנות, דתיים וחילוניים, "מכורי סלולר" כבדים ומשתמשים רגילים –  המתנתקים ממכשיר הסמארטפון שלהם למשך שבוע. ניסוי הנשמע דמיוני אך הוא הניסוי המתואר ומומלץ לקריאה ועיון בספר זה. 

ד"ר אביחי קלרמן הוא ראש החוג לחינוך במכללת הרצוג וציפי קלר היא מנהלת הספריות במכללת הרצוג.