אור גבו, בת 21 ממזכרת בתיה, מעצבת אופנה. בעלת עסק לעיצוב ואופנה, "צרויה", שמשווק בגדים צנועים, צעירים ושיקיים בייצור ועיצוב ישראלי, הוקם בשנת 2019. 

פריט חובה שיש לך בארון?

סרפן ג'ינס, האמת שיש לי שניים בגזרות שונות ואני פשוט חורשת עליהם, זה הכי שימושי שיש.

מה הטעות הראשונה שעשית בתחום?

כשפתחתי את העסק הייתי בתחילת השנה השנייה של השירות הלאומי, מה שגרם להפסקה מאוד גדולה בין הקולקציה הראשונה שהוצאתי ועד הקולקציה השנייה, שבעצם יצאה רק אחרי סיום התקופה שלי כבת שירות. הפסדתי שנה של גדילה כעסק, לא חידשתי וכשהוצאתי שוב קולקציה הרגשתי שאני מתחילה מחדש. היום בדיעבד אני מצטערת שלא נלחמתי על השנה הזאת, אבל כנראה שזו הייתה חלק מהדרך שלי.

מה את אוהבת בעצמך, מראה ואופי?

במראה שלי אני הכי אוהבת את התלתלים, אני חושבת שהם ממש הסמל שלי ואנשים מזהים אותי בזכותם. תכונת אופי שלי שאני אוהבת היא הדבקות באמת שלי, גם בחיים הפרטיים שלי בחרתי ללכת אחרי הלב והאמת שלי ולחזור בתשובה, ובחיים המקצועיים שלי בחרתי מקצוע קשה ולא "סטנדרטי" כביכול, כי אני מאמינה בכישרון והיכולת שלי להתקדם ולהצליח בו ולא מוכנה לוותר על האמת שלי.

צילום: טל מרנץ

איך נראה יום העבודה שלך?

האמת שזה מאוד משתנה לפי תקופת העבודה. לדוגמא כרגע אנחנו עובדים על פסטיבל חורף גדול בקיבוץ שעלבים,  מה שאומר שרוב השבוע אני עוסקת בהפקת היריד עצמו, שיחות מול בעלי העסקים שישתתפו וימכרו בפסטיבל, שיווק לתושבות הסביבה ועוד המון פרטים קטנים מאחוריי הקלעים שנסגרים בדרך.

בתקופות של ייצור קולקציה אני עוסקת בעיצוב הקולקציה החדשה, מציירת את הדגמים שיכנסו, בוחרת בדים, מפתחת את הגזרות ובסוף כמובן פוגשת את  הספקים, כדי שהכל יהיה מושלם ומוכן בזמן עבור הלקוחות שלי. בנוסף לעיסוק בעיצוב, ייצור ומכירת הדגמים אני משקיעה המון  בחשיבה על הצעד הבא, חידושים ייחודיים לקהל הלקוחות שלי, שיווק המותג שלי, פרסום ברשתות החברתיות וקידום חשיפת המותג.

הקושי הכי גדול בתחום?

הקושי הגדול שלי בתחום הוא חוסר הוודאות. בעולם האופנה רוב הזמן אנחנו מעריכים, איזה דגם יהיה המבוקש ביותר וכדאי לייצר ממנו כמויות גדולות, איזה מכירות וירידים יהיו מוצלחים ושווה להשקיע ולהשתתף בהם. קיימת חוסר וודאות גדולה תמיד לגבי העתיד. באופן כללי בעבודה כעסק עצמאי, נדרשת הרבה אמונה שתמיד תהיה הצלחה בעסק, שלקוחות ימשיכו להגיע ולקנות וכך נמשיך לגדול ולהתפתח כעסק.

סרפן לונדון צילום: טל מרנץ

איך בחרת את שם המותג?

בתחילת הדרך, כשהקמתי  את העסק שלי עבדתי בכל הכוח, עיצבתי את השמלות הראשונות, נסעתי לנחלת בנימין, קניתי בדים, ומצאתי מתפרה. אמא שלי שראתה אותי עושה את כל אלו סיפרה לי איך סבתא שלי ז"ל שנפטרה כמה שנים קודם לכן אהבה לקנות בדים ובגדים, להסתובב בתל אביב ולהכיר את כל הסוחרים. היא תיארה לי כמה סבתא הייתה שמחה לעזור לי בהקמת העסק אם היא רק הייתה כאן עכשיו, עד אותו רגע הייתי בהתלבטויות לגבי מה יהיה שם העסק שלי, ופתאום כשאמא שלי אמרה לי את זה, הבנתי שאני רוצה לקרוא לעסק בשם שיהיה קשור לסבתא שלי. השם צרויה הוא שם המשפחה של סבא וסבתא שלי מצד אמא, והרגשתי שלבחור בו נותן לי הזדמנות לכבד את שניהם בבחירת השם של העסק ולהנציח את המשפחה.

לאט לאט מצאתי עוד משמעויות לשם העסק, יש בו את האותיות של השם צור, חבר טוב שלמד איתי בבית הספר ונפטר באסון מכינת בני ציון בנחל צפית כשהיינו בכיתה י"ב. צרויה היא אחותו של דוד המלך, היא האישה היחידה בתנ"ך שבניה קרואים על שמה והיא סמל לאישה חזקה, כמו כל הנשים במשפחה שלי. לבסוף, הכי חשוב, הוא שם השם שסוגר את השם צְרוּיָה.