אלפי הורים ישראלים מיהרו לקבוע תור לחיסון נגד הקורונה לילדיהם, כשבחלק מקופות החולים יתחילו כבר היום (ב') לחלק את החיסונים. יחד עם זאת, ישנם הורים רבים שחוששים מפני השלכות החיסון, תופעות הלוואי ועוד. ד"ר מיכל שטיין מהמרכז הרפואי הלל יפה, עונה על כל השאלות בנוגע לחיסון הילדים.
ילדים חולים בקורונה בצורה קלה או נדבקים ולא מפתחים תסמינים אז למה לחסן אותם?
מרבית הילדים הנדבקים בנגיף הקורונה יהיו חולים באופן קל או חסרי תסמינים. עם זאת, סיכון נמוך אינו אומר שאין סיכון בכלל:
כ-1 מכל 900 ילדים חיוביים לקורונה עלול להתאשפז במצב בינוני או קריטי כתוצאה מקורונה ומסיבוכיה, וחלק מהילדים עלולים לפתח תסמונת דלקתית רב מערכתית המכונה PIMS ובנוסף עלולים לסבול מ Long COVID, כולל תופעות של עייפות, קושי במאמצים, בעיות זיכרון, נשירת שיער ועוד.
בנוסף, הנתונים מישראל ומהעולם מורים על כך שהסיכון לפתח מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב) בשל הידבקות בנגיף גבוהים פי כמה מאשר הסיכון לפתח תופעה זו בעקבות החיסון, וזאת בכל הגילאים.
למה לחסן את הילדים שאינם מוגדרים כאוכלוסייה בסיכון אם בישראל כרגע יש רגיעה?
החיסון קיבל אישור חירום על ידי ה- FDA ומשרד הבריאות הישראלי לאחר שהוכחה יעילותו ובטיחותו בקבוצת גיל זו.
מרגע זה, הקורונה הפכה להיות מחלה בת מניעה בילדים, כמו מחלות זיהומיות אחרות בילדים שכנגדן מחסנים, למרות שכעת רמות התחלואה מהן אינן גבוהות.
רפואת ילדים עוסקת בראש ובראשונה במניעה. אין שום מספר "מקובל" של תחלואת או תמותת ילדים כאשר יש דרכים יעילות ובטוחות למניעה וטיפול, ולכן האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים והאיגוד הישראלי לרפואת ילדים ממליצים על החיסון.
ד"ר מיכל שטיין צילום: באדיבות המרכז הרפואי הלל יפה
מחלת הקורונה בילדים ברובה מופיעה עם תסמינים קלים יותר מאשר במבוגרים, אך עם זאת, ראינו תחלואה רבה בקרב ילדים, כולל תחלואה משמעותית שכוללת בין היתר Long covid (בעיות בריכוז, הפרעות שינה, קוצר נשימה, נשירת שיער ועוד), תסמונת PIMS ותחלואה לטווח ארוך שעדיין אינה ידועה, אך מוכרת מוירוסים נשימתיים אחרים.
בנוסף, יש חשיבות מירבית להגן על הילדים מפני בידודים ולשמור על שגרת החיים החינוכית והחברתית שלהם. שיקול נוסף הינו להגן על המשפחה והקרובים לנו: סבא וסבתא, נשים בהריון, אנשים עם דיכוי חיסוני.
הזמן להתחסן הוא בדיוק עכשיו, משום שתהליך ההתחסנות לוקח כ-5-6 שבועות. זה הזמן להגן על הילדים לפני הגל הבא. למדנו מניסיון החיסון עם בני 12 עד 15 שנים שאין לחכות עד לתחילת הגל, כיוון שלוקח זמן עד שהחיסוניות משיגה אפקטיביות מירבית.
לאור כל אלו, משרד הבריאות ואיגוד רופאי הילדים, כמו איגודים מקצועיים בארה"ב ובאירופה, ממליצים על חיסון הילדים בגילאי 5 עד 11 שנים.
מה לגבי סיבוכים ארוכי טווח מהחיסון?
לא מוכרים חיסונים שהשפעות שליליות חמורות שלהם מתבטאות לפתע ומתוך בריאות שלמה רק כעבור חודשים או שנים מההתחסנות (אלא לכל היותר תוך שבועות ספורים) וגם אין הגיון ביולוגי שכך יקרה בשל פינוי של תרכיב החיסון במהירות מהגוף.
לעומת זאת, קיים חשש כי הידבקות בנגיף הקורונה תגרום לנזקים נוספים שיתגלו רק בעתיד הרחוק, בדומה למתרחש לאחר הידבקות בנגיפים מוכרים אחרים, כדוגמת חצבת שעלולה לגרום מספר שנים לאחר החלמה לדלקת מוחית חריפה ומוות [SSPE], הפטיטיס B ו-C שעלולים לגרום לשחמת הכבד, פפילומה שעלולה לגרום לסרטן צוואר הרחם, וריצלה שעלולה לגרום לשלבקת חוגרת ועוד.
הסיכון ותופעות הלוואי של החיסון אצל ילדים
האם החיסון יפחית סיבוכים ארוכי טווח מקורונה?
ההערכה היא שהתחסנות נגד הנגיף תפחית משמעותית את הסיכון של הילדים לסבול מסיבוכי המחלה האלו (תסמונת PIMS, LONG COVID וסיבוכים מאוחרים נוספים של המחלה שייתכן שיתגלו בעתיד), שכן החיסונים מפחיתים באופן משמעותי את הסיכון להידבק בנגיף (ומי שלא נדבק בנגיף, לא יסבול מסיבוכי ההידבקות). בנוסף, גם חיסונים אחרים שפותחו כנגד מחלות ויראליות אחרות (חצבת, אדמת, חזרת, פוליו, פפילומה, אבעבועות רוח ועוד) הפחיתו מאוד את סיבוכיהן המאוחרים ולכן סביר שגם חיסוני הקורונה יפחיתו מאוד את הסיבוכים המאוחרים של מחלה זו בילדים ובני נוער. כך לדוגמא, עד כה כמעט ולא דווחו מקרי PIMS בעולם בקרב בני נוער שחוסנו באופן מלא, לפני שנחשפו לנגיף.
מה הסיכון בחיסון ומהן תופעות הלוואי בחיסון לילדים?
מניסיון של ניטור לאחר מתן עשרות מיליוני מנות בבני נוער מעל גיל 12 שנים, הרוב המוחלט של תופעות הלוואי מהחיסון הן קלות וחולפות: תופעות מקומיות במקום כגון אודם או כאב במקום הזריקה ותופעות כלליות העיקריות הן חולשה, כאב ראש וצמרמורת. התופעות הללו היו בעיקר בדרגות חומרה קלה-בינונית וחולפות תוך 24-48 שעות.
לאחר מתן רחב היקף התגלתה תופעת לוואי נדירה של מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב). השכיחות המקסימלית היא בבנים, בני 16-19 שנים, לאחר מתן מנה שניה, והינה 1:6,600, כשברוב המוחלט של הילדים (95%) מדובר בתופעה קלה וחולפת. שכיחות תופעת הלוואי נמוכה יותר בקבוצות גיל אחרות (למשל בבני 12-15 שנים – כחצי מזו שבבני 16-19) ובבנות.
הסיכון למיוקרדיטיס קשה כתוצאה מהחיסון בקבוצת הגיל שבה הסיכון לתופעת לוואי הוא הגבוה ביותר היא 1:300,000, כלומר נדיר יותר בשני סדרי גודל מהסיכון למחלה קשה כתוצאה מהנגיף (כולל תסמונת PIMS) בגיל זה, כלומר גם בבנים בגיל הזה התועלת מהחיסון עולה בהרבה על הסיכון האפשרי ממנו, קל וחומר בגילאים צעירים יותר.
כאמור, מודגש כי אין חיסון בעולם שיוצר תופעות לוואי מעבר לשבועות ספורים ממתן החיסון.
לגבי ילדים בני 5-11 שנים, במסגרת הניסוי הקליני חוסנו כ- 3,000 ילדים, ולא היה אף מקרה של מיוקרדיטיס. עם זאת לציין כי מכיוון שמדובר בתופעה הנחשבת כנדירה, אין הדבר שולל שיהיו מקרים שכאלו.
הציפיה היא שבגילאים שמתחת ל- 12 שנים, שיעור תופעת לוואי זו יהיה נמוך עוד יותר, מכיוון שגיל זה נוטה פחות לפתח מיוקרדיטיס בהשוואה לבני נוער מבוגרים יותר ובנוסף המינון הינו שליש מהמינון שניתן לבני הנוער והמבוגרים.
בנוסף, הסבירות שדווקא בקבוצת הגיל בין 5 ל- 11 שנים תופיע תופעת לוואי משמעותית חדשה ולא מוכרת שלא דווחה עד כה במחוסנים בגילאים בוגרים יותר – מזערית.
האם ישנם ילדים בגילאי 5 עד 11 שנים שכבר חוסנו– בארץ ובעולם?
מעבר ל- 3000 הילדים שחוסנו במסגרת הניסוי הקליני שערכה חברת "פייזר", שבקרבם לא היו אירועים חריגים משמעותיים הקשורים לחיסון, חוסנו בישראל, באישור חריג עקב מחלות רקע קשות, 163 ילדים במנה ראשונה ו- 128 במנה שניה. היה מקרה בודד של אירוע חריג משמעותי בסמיכות לקבלת החיסון (פרכוס, 8 ימים לאחר מתן חיסון).
בנוסף, על פי הערכות הממשל האמריקני, בארה"ב חוסנו כבר כמיליון ילדים בגילאים אלו, במנה הראשונה של חיסון פייזר, כאשר לפי שעה, לא מוכרים דיווחים על אירועי בטיחות חריגים בקרבם.
האם החיסון פוגע בפוריות?
מאז פרוץ מגפת הקורונה, התפרסמו סדרה של מאמרים ומחקרים, ששוללים מכל וכל פגיעה בכל היבטי הפוריות: המחקרים הללו העלו כי החיסונים לא פוגעים בתפקוד השחלות, לא פוגעים בסיכויי ההשרשה (היקלטות) של העובר ברחם בתחילת ההיריון, לא פוגעים ביכולת הרחם לקיים ולתמוך בהריון המתפתח, בתחילתו ובכלל, לא מעלים שכיחות של הפלות ספונטניות או לידה מוקדמת ולא פוגעים באיכות הזרע של הגבר. בהקשר זה, שורת ארגוני בריאות באירופה ובארה"ב קבעו לאחרונה כי החיסונים לא פוגעים בפריון ולא פוגעים בהתפתחותם המינית של ילדים במסגרת ההתבגרות וכי הטענות בנושא פגיעה לכאורה בפוריות הן טענות שווא שהופרכו מדעית.
האם החיסון גורם לשינויים במחזור החודשי?
התקבלו ברחבי העולם דיווחים על דימומים מוגברים/אי סדירות במחזור החודשי, שחלפו בווסת הבאה או בזו שאחריה. דיווחים כאלו התקבלו לאחר סוגי חיסון שונים נגד קורונה, והינם מוכרים גם לאחר חיסונים אחרים הניתנים בגיל הבוגר. בדו"חות שפורסמו לאחרונה מטעם סוכנות התרופות הלאומית הבריטית (MHRA) וסוכנות התרופות של האיחוד האירופאי (EMA) נשלל קשר סיבתי בין החיסון לתופעות הללו. בהקשר זה, האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים (AAP) קבע לאחרונה כי אין כל עדויות לכך שהחיסונים משפיעים על התפתחותם המינית של ילדים מתבגרים.
טרם נבדקו השלכות ארוכות טווח של החיסון במבוגרים. האם ייתכנו השלכות ארוכות טווח על ההתפתחות הפיזית של ילדים?
החיסון נגד קורונה של פייזר ניתן כבר למאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, ביניהם בני נוער. כאמור, לא מוכרת בכלל תופעה שבה חיסונים כלשהם מייצרים השפעות שליליות חמורות לטווח הארוך ובפרט כאלו המתגלות רק כעבור חודשים או שנים מההתחסנות.
האם חיסון mRNA יכול להיכנס ל-DNA שלנו?
יש לזכור כי mRNA אינו יכול לעבור הטמעה בתוך ה- DNA שבגרעין התאים בגוף שלנו או לשנות אותו, ולכן אין כל שחר ואין כל היתכנות מדעית לטענות הכזב על פגיעה גנטית לכאורה שעלולה להיגרם כתוצאה מהתחסנות בחיסונים הללו.
האם ילדים שחלו בקורונה בשנה החולפת חייבים להתחסן גם? אם כן – למה?
בארצות הברית, ה- CDC המליץ לחסן את כלל הילדים, כולל מחלימים. בישראל, החלטה בנושא זה טרם התקבלה.
ד"ר מיכל שטיין היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי הלל יפה ויו"ר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים. התשובות נכתבו בשיתוף איגוד רופאי הילדים.